"הארגון - המגזין החברתי של ישראל" | 58 | דצמבר 2020, כסלו תשפ"א

ראשית , אני מודה לך שהתפנית לראיון למגזין שלנו בשעה שאת עסוקה מאוד בתחומים הרפואיים על י הם את מ ו פקדת . ברשותך נפתח מהסוף ולמעשה בשאלה המתבקשת: מה יהיה? מתי מגפת הקורונה תסתיים? כל מי שמבקש להיטיב לראות, להעמיק ולא להיסחף, חייב להיות בעל מידת ענווה. המגפה יתכן שתסתיים בצורה זו או אחרת תוך שנה אולם משבר הקורונה לא. ואנו חיים ונחיה את משבר הקורונה לתקופה ממושכת. בשיחה ובדיון על משבר הקורונה אנו שכחנו זמן ארוך מידי לדבר על אלו שלא חלו בקורונה. והם הקורבנות הלא פחות חשובים, לעיתים הנסתרים, של המגפה. ובטוחה שעוד נדבר על זה בהמשך, אך עבור האוכלוסייה של "אין קורונה" אין פרסום יומי של הקורבנות (קל- בינוני- קשה- קריטי וכו), והטיפול בהם לא זוכה למשאבים והם המפסידים העיקריים. ואיני מדברת רפואה גרידא – על אנשים שלא פנו לטיפול בגלל החרדה, ששללו מהם טיפול כי סגרו את האפשרות לטפל, אלא על שלל ההשפעות הסוציאליות-חברתיות- פסיכולוגיות ועוד של השנה הזאת. אבל אם נחזור לקורונה, אזי התנהלות זהירה של מסיכות, שמירת מרחק, אי התקהלות, הגבלות על התכנסות בחללים סגורים – כל אלה ידרשו אלא אם כן נשכיל לאמץ טכנולוגיות מתקדמות ומהירות לבדיקות. מחלקות הקורונה ובצידן טיפול נמרץ קורונה, בדומה למחלקות אחרות שיש בצידן טיפול נמרץ (קרדיולוגיה לדוגמא) ימשיכו להתקיים במידה מצומצמת מזו שקיימת היום ויתכן בהחלט כחדרים מבודדים בתוך מחלקה פנימית/ טיפול נמרץ כי הדבקות יתכנו גם לאחר החיסון כמו גם מוטציות של הווירוס. לציין כי גם היום אנו חיים בבתי החולים את הקורונה בשיטת האקורדיון עם פתיחה, צמצום וסגירה של מחלקות בהתאם לעומס. זה לא עניין מובן מאליו, כי פתיחת המחלקות וטיפולי הנמרץ קורונה דורשת צמצום של מחלקות אחרות וניוד של כוח אדם רפואי וסיעודי – וההשלכות של זה מובנות רק לחיים בתוך בתי החולים – צוותים הומוגניים מופרדים, מתמחים מאבדים שורש ומנוידים למחלקות אחרות, ונחשפים למחלה אחת חודשים ארוכים מזמן התמחותם, מנהלים עובדים עם צוותים מצומצמים וכו, שלא נדבר על הבנייה והפרוק וחוזר חלילה. זה כמובן ענין צדדי, שולי של חיי המגיפה, אולם כשמסתובבים בין ברגע האחרון: "החיסון זה התקווה שלנו לחזור לרוטינה..." ממש לפני סגירת המגזין התבשרנו על בוא החיסון ותושבי ישראל החלו להתחסן אחרי ראש הממשלה נתניהו, שר הבריאות אדלשטיין, נשיא המדינה ריבלין ושורה ארוכה של מפורסמים וצוותי רופאים, פניתי לפרופ' מטות לשאול לדעתה על החיסון וסיכויי הצלחתו להוציא אותנו מנגיף הקורונה וכך השיבה לנו: יהודה עמיחי כתב: "רב חיינו קינות על מה שהיה והספד על מה שלא יהיה..." אז אני מעדיפה לא להספיד כל חיי, אלא להיות פרקטית ולתת צ'אנס על מה שיחזיר אותנו לרוטינה המבורכת שהייתה לנו. וכן... זה התקווה שלנו. החיסון. זה בא מוקדם מהצפוי ואני יחד עם כל העולם מקווים שזה זה מה שיפתח צוהר להתחלה של חזרה לנורמליות שכל כך חסרה. 2020 דצמבר | כסלו תשפ״א 23