"הארגון - המגזין החברתי של ישראל" | 58 | דצמבר 2020, כסלו תשפ"א

בתי החולים, והיה לי הזכות לעשות זאת במסגרת צוות הברומטר, המשמעות של הנ"ל עבור חולי וצוותי ה "אין קורונה" היא ענקית. ממה ששמעתי אותך בראיונות בטלוויזיה אני מתרשם שדעתך קרובה יותר לפרופ' יורם לס שטען שצריך להתייחס לנגיף כאל שפעת ותו לא. האם זו הגדרה נכונה? קורונה איננה שפעת רגילה בשום צורה ועניין. אף פעם לא התבטאתי אחרת והניסיון לתייג אותי בעמדה של מישהו אחר היא מוטעית. מי שחי את חולי הקורונה המאושפזים (אלה החולים הבינוניים הקשים והקריטיים) כבר תשעה חודשים, יודע שהמחלה אינה דומה לשום דבר שהכרנו קודם לכן. לא רק שאין זו שפעת רגילה, גם ההתמודדות איתה מבחינה רפואית כלל לא נהירה לנו ואנו מקיימים אינספור דיונים על הנ"ל בין רופאים מובילים בכל העולם. מבחינה זו הפכנו לכפר גלובלי אחד שמנסה להבין, ללמוד את טיב המחלה על הפתופיזיולוגיה המתעתעת שלה והכלים הנדרשים להתמודדות איתה. לדוגמא – בתחילת המגיפה נהגנו בחולים היפוקסמים (עם ריווי חמצן נמוך) להנשים מאוד מוקדם. לאחר מכן, מכיוון שראינו שחלק מהחולים ההיפוקסמים מחזיקים מעמד עם מסיכות המאפשרות מתן אחוז חמצן מאוד גבוה, היינו מאפשרים לחולים להסתדר עם מסיכות אלה ימים לפני שהתקבלה ההחלטה לביצוע החדרת צינור לקנה הנשימה. כעת, קיים דיון שלם על התזמון כי הנתונים מצביעים שבהחלט ייתכן שיש יתרון ברור להנשמה מוקדמת באלה שלא מסתדרים. כלומר, נושא פעוט לכאורה של מתי להנשים את המטופל, דבר שכל כך ברור לנו במחלות אחרות, נמצא מורכב הרבה יותר במחלת הקורונה. וזו רק דוגמא אחת. אז שפעת רגילה זה לא... לאחרונה אנו עדים לשורה של הקלות: פתיחת קניונים והחזרת התלמידים בכיתות הגבוהות לבתי ספר, זאת במקביל לעלייה בנתוני התחלואה. החשש מפני סגר שלישי גובר, מה לדעתך יש לעשות? זה לא בא בהפתעה לאף גורם שפתיחה של השערים מעלה תחלואה. הרי אם נכלא את כולם בבית – הסיכוי להידבק בקורונה מזערי. פתיחה של השערים ומתן אפשרות לאנשים לצאת גורמת לתחלואה. זה מחיר ברור שיש צורך לחיות איתו. זה נקרא החיים עם הקורונה. אולם, כדי לצמצם את ממדי התחלואה עם פתיחת הסגר צריך לא רק משמעת ציבורית וגיוס של הציבור אלא צריך לרתום את האלף הנוכחי להתמודדות עם המחלה, צריך להיות יצירתיים, עדיף להיות פחות פוליטיים, וכן צריך לבצע אכיפה חכמה ולא מתפשרת, לדוגמא על התקהלויות המוניות. טכנולוגית - יש להפעיל אפליקציות שמנטרות מספר אנשים בכל אתר ואשר כוללות זיהוי של הקהל הנמצא באתר כדי לאפשר חקירות אפידמיולוגיות מאוחר יותר. ובנוסף, הפעלת בדיקות מהירות כתנאי להיכנס ל כ ל א ת ר, כפי שהצי ע מתווה איכילוב, "בחזרה לשגרה – מגן לחיים" היה נותן מענה, ומוטב שנתגייס להפעיל את המערכת כעת כי בדומה לכל מיזם כלל ארצי - זה ייקח את הזמן לבנייה, גיוס וניהול יעיל וחכם של הפרויקט. תחילה זה יהיה מעט מסורבל, ואכן זה יקר, אולם הכול יחסי, כי הרי כל יום של סגר משמעותו איבוד לא רק של חיים (חיים לא במובן של נשימה ותפקוד אברים) אלא גם של כספים מרובים. מתווה "האיש הירוק" (כך שכל אדם שיבקש להיכנס לקניון, חדר כושר, מוסד תרבות, וכו – יידרש בבדיקה שעות 72 שלילית לקורונה מה אחרונות או יוכל לעבור בדיקה אנטיגנית מהירה בכניסה לאתר) לא רק ייתן לנו כולנו ביטחון, יאפשר פתיחה של המשק, וחזרה לשגרה יחסית, אלא בנוסף יאפשר גילוי של נשאי הנגיף האסימפטומטים על כל המשתמע מכך. את היית בצוות המייעץ לפרויקטור פרופ' רוני גמזו, נשמח לקבל ממך תיאור לדיונים שקיימתם בפורום שלכם ואופן קבלת ההחלטות הייתה לי זכות להיות בצוות הברומטר של פרופ' גמזו. המטרה הייתה לנטר את "אנו חיים ונחיה את משבר הקורונה לתקופה ממושכת" 11 פרופ' עידית מטות עם רוני קובן מתוך "פגישה עם רוני קובן" בערוץ כאן פרופ' עידית מטות עם בעלה ד"ר ישראל מטות "קורונה איננה שפעת רגילה בשום צורה ועניין. וגם ההתמודדות איתה מבחינה רפואית כלל לא נהירה לנו" 2020 דצמבר | כסלו תשפ״א 24