"הארגון - המגזין החברתי של ישראל" | 58 | דצמבר 2020, כסלו תשפ"א

הערכות והפעלת בתי החולים לטיפול בחולי הקורונה לצד המשך פעילות השגרה, לזהות מגמות המשפיעות על יכולות בתי החולים וקופות החולים לתת את השירותים הנדרשים לאוכלוסייה ולהתריע כאשר מסתמנת אי ספיקה עתידית ביכולת העמידה של בתי החולים. כל זאת כדי לאפשר התערבות מוקדמת ונקיטת צעדים לצמצום התחלואה. כך שמידי שבוע חברי צוות הברומטר - רופאים בכירים עסוקים מאוד ואחות ראשית לא פחות עסוקה, היו קמים עם שחר ונוסעים לביקור במספר בתי חולים בארץ כדי ללמוד ממבט קרוב מאוד על האתגרים הקשורים בניהול חולי הקורונה לצד המטופלים ללא קורונה. נכנסים למחלקות המיון, טיפול הנמרץ, מחלקות פנימית קורונה, מתלבשים ומתמגנים מספר פעמים, יושבים עם ההנהלות, הרופאים, צוותים סיעודיים ותומכי לחימה ולומדים על האתגרים, הבעיות, הצרכים, צווארי הבקבוק והקריאות לעזרה אותם שיקפנו א"כ בדו"ח עם הצעות לשיפורים והתערבויות. לאחר ביקור בבתי החולים היינו עורכים ) אחת Zoom ישיבה זומית ( לשבוע ודנים בממצאים ומשקפים את התוצאות וההמלצות בדו"ח שפורסם לציבור. הדיונים היו תמיד מקצועיים ורציניים. הדוחות שיקפו את הדעה המשותפת והמוסכמת של כל חברי ה צ ו ו ת . ד ו ג מא ו ת ל נ ו שא י ם ש ה ע ל י נ ו וקדמנו - ה פ ח ת ת ע ו מ ס י ם - שחרו ר מוסדר של מחל י מ י ם ש ת פ ס ו 3 0% עד מ מ י ט ו ת ק ו ר ו נ ה במחלקות והיוו עומס מיותר, ואלה היו בעיקר אוכלוסיות מיוחדות שזקוקות לתשומת לב וטיפול ייחודי: חולי דיאליזה, סיעודי מורכב, מונשמים כרוניים, מטופלים גריאטריים, מטופלים פסיכיאטריה, חסרי מעמד וכו'. שחרור של הנ"ל למקומות ראויים, מוסדרים היה בעייתי ביותר, מאתגר במיוחד וחייב הערכות. נושא אחר היה וויסות חולים שראוי שיהיה שונה בין בתי חולים קטנים לעומת גדולים למניעת שיתוק העבודה בבתי החולים הקטנים. נושאים אחרים - וויסות ראשוני מוקדם טרם הגעה למיון ושניוני בדגש על החולים הקשים, טיפול בכוח אדם – הכשרה סיעודית, פרמדיקים, סטודנטים לרפואה וכו', גיוס כוחות עזר, טיפול בשחיקה, הרחבת שירות בקהילה ועוד. לו היית הפרויקטורית של הקורונה כיצד היית מנהלת את המאבק במגפה, ומדוע הנשים נדחקו מעמדות מפתח וקבלת החלטות במאבק הזה? מאוד מעוניינת להתייחס לנושא של נשים, כי אני חייתי בבית של נשים באווירה של עשייה. פרופ' גמזו שאיתו אני עובדת שנים רבות מתבטא בצורה שמאוד מדברת אלי – "סמכויות לא מבקשים, סמכויות לוקחים". ובאוכלוסייה החילונית שאני גדלתי בה - לא הייתה תקרת זכוכית אלא דחיפה למצו ינות . אימא שלי, אירקה מוניס חס, פרופסור בהרדמה, ורופאה מובילה בהרדמה בארץ (הייתה יו"ר איגוד הרופאים המרדימים) ועם מעמד בינלאומי, לימדה אותי כי כדי להגיע להישגים צריך להשקיע, והרבה, והיא השקיעה...והרבה. היא נפטרה 93 לפני שנתיים בביתה בגיל וחצי, שמורה לגמרי שכלית – היא הייתה החברה הכי טובה שלי, מעבר למנטורית לחיים. וממנה למדתי שגם "בוגרת שואה" שהגיעה לארץ ללא כלום, ללא שורשים וללא כסף, יכלה להגיע למצוינות משפחתית, חברתית, מקצועית – אז אין סיבה שגם אחרות לא יגיעו להישגים דומים לפחות. וכך גדלתי. בדמותה. לא אותה אינטליגנציה רחבה כפי שהייתה לה, אבל עם אותו להצלחה. ומכאן Drive לקורונה – עבורי אשת השנה היא חברת הכנסת, יפעת שאשא ביטון, שהיא יו"ר ועדת הקורונה של הכנסת. אלה לא רק קורות החיים המרשימים שלה כשהדגש על התחום הקריטי ביותר בחיינו שהוא חינוך, אלא על הביצועים שלה בכלל ובקורונה בפרט. הירידה לפרטים, חקירת הנתונים, בקיאות בנעשה בשטח, אתגור המערכת, נגיעה בכל תחום בלי פחד לשאול שאלות כואבות, ניהול מושכל של הישיבות, ועמידה איתנה ללא מורא מול שרים בכלל וראש הממשלה בפרט שתוקפים אותה. אישה חכמה, משכילה, לא מתלהמת, אשת עשייה עם קבלות בתחום החינוך, זכויות הילד ועוד. בהחלט דוגמא לכולנו. ולגבי ניהול המגפה – למעשה מעטות המדינות שהצליחו "מתווה 'האיש הירוק' ייתן לנו כולנו ביטחון, יאפשר פתיחה של המשק וחזרה לשגרה יחסית ויאפשר גילוי של נשאי הנגיף האסימפטומטיים על כל המשתמע מכך." "עבורי, אשת השנה היא חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון - יו"ר ועדת הקורונה של הכנסת." "אנו חיים ונחיה את משבר הקורונה לתקופה ממושכת" פרופ' מטות בביקורת כלפי אנשי משרד הבריאות 2020 דצמבר | כסלו תשפ״א 26