"הארגון - המגזין החברתי של ישראל" | 58 | דצמבר 2020, כסלו תשפ"א

על שמירת הערכים של עיתונות חופשית וטובה, באמצעות כללי האתיקה העיתונאית, החלים על כל אמצעי התקשורת וגם אוכפת את הכללים האלה. עד כמה אתם חברי המועצה בכלל ואתה בפרט נותנים דעתכם בנושאים הקשורים לאנשים עם מוגבלות? כמו כל מועצות העיתונות באירופה, גם בישראל קיימת רגישות לנושאים הקשורים לאנשים עם מוגבלות. למעשה יש התייחסות מיוחדת לכך גם בתקנון האתיקה החדש (סעיף הקובע בין היתר ב') 14 כי "עיתונאים לא יציינו אפיונים כגון גזע, מוצא, צבע עור, עדה לאומיות, דת מגדר וזהות מגדרית, עיסוק, העדפה מינית, מחלה או מוגבלות גופנית או נפשית, מקום מגורים, אמונה או הקפה פוליטית ומעמד חברתי כלכלי, אלא אם הם נוגעים עניינית לנושא הפרסום, ולא ידירו או יפלו על בסיס אפיונים אלה..." אבל מעבר לתקנון, יש לי אישית תחושה די מבוססת, כי חל שינוי לא קטן, בהתייחסות הכללית של התקשורת בכלל והעיתונאים בפרט, לאוכלוסייה עם מוגבלויות. בשנים האחרונות, ראינו ירידה משמעותית בתלונות שהגיעו לבית הדין לאתיקה, בנושאים הקשורים לאנשים עם מוגבלות מכל סוג שהוא. ידוע שבדרך כלל סיפורים אודות נכים ומצוקותיהם נדחקים הצידה, רק אם הם יוצאים לחסום כבישים זה מקבל תהודה עיתונאית, האם אתם נותנים דעתכם להשפיע על עורכי העיתונים והמדיה בכלל לתת סיקור נרחב יותר לאנשים עם מוגבלות וזכויותיהם? בעניין ההשפעה שלנו על עורכי העיתונים והמדיה, אנחנו משתדלים להיות זהירים. כמובן שחברי המועצה ובראשה הנשיאה, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, עושים כמיטב יכולתם על-מנת להשפיע על התקשורת לשמור על האתיקה העיתונאית ובמקביל גם להגן על חופש הביטוי של כל כלי התקשורת – האלקטרונית, האינטרנטית ועיתונות הנייר. לאחרונה אנו מנסים לקרב אלינו, כלומר אל התקנון האתי של התקשורת, גם את הבלוגרים ואת אלה המכונים "עיתונאים חופשיים" ואת הכותבים בטוויטר ובאתרי האינטרנט השונים - זה לא קל. אחד הנושאים המעסיקים מאוד את האנשים עם מוגבלות הוא שילובם בתעסוקה כחלק מתהליך הכלה ושילובם בחברה בכלל, כמו כולם, עד כמה אתם מודעים לנושא? כמו רבים, אנו בהחלט מ ו דע י ם לחלק נכבד מהנושאים המעסיקים את האנשים עם מוגבלות, ביניהם נושא שילובם בחברה 60 , ובתעסוקה. כפי שציינתי אחוזים מכלל חברי המועצה, הם אנשי תקשורת - עיתונאים, עורכים ומו"לים - המודעים היטב לבעיות ולתחלואים הקיימים בחברה הישראלית. אבל יש מרחק בין להיות מודע ולהכיר את הנושא, לבין לפעול למען. כפי שציינתי, מטרות המועצה עוסקות בעיקר בחופש הביטוי ובאתיקה העיתונאית. אבל בשיחות ובכינוסים שאנו מקיימים בכל רחבי הארץ, עולים על סדר היום, גם נושאים אחרים, הקשורים כך או אחרת, לתקשורת במדינת ישראל. כמו למשל – סיקור מאבקים חברתיים של אוכלוסיות שונות, ביניהן כמובן גם מאבקם של אנשים עם מוגבלות ושילובם בחברה. אנו נתקלים לא אחת בביטויים לעגניים כלפי נכים ואנשים עם מוגבלות הנאמרים אפילו על אישי ציבור ואף בכירים, האם אתם פועלים למי ג ו ר התופעה או לפחות לא לתת לה במה? עד כמה אתם מוקיעים ביטויים כאלה? כמו כל ארגון ציבורי המכבד את עצמו, אנו מוקיעים את התופעות הללו. הקמנו צוות תגובות מיוחד, המתייחס לכל נושא הנושק לתקשורת ודואגים לפרסם את הדברים "יש ירידה משמעותית בתלונות שהגיעו למועצה בנושאים הקשורים לאנשים עם מוגבלות" ישיבת מועצת העיתונות בראשותה של הנשיאה, שופטת ביהמ"ש העליון (בדימוס) דליה דורנר יחסי ציבור רציפים של נציגי אוכלוסיית האנשים עם מוגבלות, יסייעו להשארת הנושאים הקשורים לבעלי מוגבלות, על סדר היום הציבורי. 2020 דצמבר | כסלו תשפ״א 32