"הארגון - המגזין החברתי של ישראל" | 58 | דצמבר 2020, כסלו תשפ"א

מאת: אוהד יפרח שנה בהייטק, מנהל אינטגרציה 22 , אוהד יפרח, לוקה בשיתוק מוחין בחברת "גט", נשוי ואב לשניים, חושף את סיפורו ומגלה: "אין דבר כזה שאין דבר כזה!" אנו מביאים כאן את סיפורו המרגש, מעורר ההשראה, מפי הגבורה, כפי שהוא מספר והמסקנה – "אין דבר העומד בפני הרצון!" 6- , נשוי לפזית, אב לדרור בן ה 44 שמי אוהד יפרח, אני בן .4 וחצי ולליבי בת ה שנים בחברת גט (לשעבר גט 6- אני עובד כבר למעלה מ טקסי) כמנהל אינטגרציה, ומרצה בנושא העסקת אנשים עם מוגבלויות. מי שמכיר אותי יודע שלקיתי בשיתוק מוחין, ולא מלידה, אלא כתוצאה מחיסון בגיל חצי שנה, שגרם לחום גופי לעלות ולהאמיר עד כדי עילפון ופרכוסים. כמה שעות לאחר מכן כבר הייתי בקומה לזמן לא ידוע. לאחר שחזרתי להכרה, האבחנה היתה מיידית, שיתוק מוחין (לדעתי הנכות הכי חיננית). וודאי השאלה המיידית של כל מאן דהו היא: איך זה משפיע עליי הלכה למעשה? אז ככה, אני מרותק לכיסא גלגלים, הדיבור לא ברור, עיוותים בפנים, יד ימין לא תפקודית, ושתי רגליי ישרות כמו סרגל שרק כמות נכבדה של עראק גורמת להן להתקפל (וגם זה עד שאני נבהל) למדתי 13 עד גיל בח י נ ו ך מ י וחד (בהתחלה ב"אסף הרופא" ולאחר מכן ב"און"). רבים מחבריי אמנם חולקים עלי, אבל מבחינתי ובכנות גמורה אומר כי השהייה שלי במסגרת חינוך המיוחד זה הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים! ממש כך. במסגרת זו למדתי להבין את יכולותיי ורכשתי ביטחון חברתי. התחלתי בשילוב 13 בגיל הדרגתי בבית ספר ״רגיל״ ולאחר כשנה עזבתי לגמרי את החינוך המיוחד, וצלחתי את החטיבה והתיכון בראשון לציון, העיר בה גדלתי. הספורט ומכבי ת"א בכדורסל היו כל עולמי... גדלתי בבית שכולו סבב סביב קבוצת מכבי תל אביב כדורסל. כך, שימי חמישי בשמונה וחצי בערב היו עבורנו ערבים קסומים עד כדי הגדרתם כקודש הקודשים! היכרותי עם הספורט החלה עת התחלתי לפקוד 5 בגיל את מרכז הספורט ספיבק, ברמת גן. שם, כמו רבים שכמותי, עסקתי בספורט על ענפיו השונים: החל משחייה, דרך אתלטיקה, כמה שנים קצרות בטניס שדה, עד שהתחברתי 16 לכדורסל. שם שיחקתי אוהד יפרח 2020 דצמבר | כסלו תשפ״א 54