"הארגון - המגזין החברתי של ישראל" | 60 | יולי 2021, אב תשפ"א

יועצת, יש צוות מקצועי שעוטף אותם, אבל הם משתלבים בכיתה עם סטודנטים מן המניין. הם חווים חוויה סטודנטיאלית אמיתית. הם מתחילים בשלב הראשון שני קורסים בסמסטר, זה מאפשר להם לפתח ביטחו ן , אנחנו נותנים להם לבחור קורסים מדיסציפלינות שונות. כלומר, אנחנו לא מסתכלים על הבגרות או על הפסיכומטרי, אנחנו מסתכלים על אותו בחור עיוור, לקות שמיעה, עם מוגבלות נפשית, עם סכיזופרניה, אם הוא הצליח להתמודד בשנה הזו, וללמוד ארבע קורסים אקדמאים עם ציונים טובים, אנחנו רואים מגמת שיפור, גם לפעמים הוא מתחיל מקורס אחד, ממשיך לשתיים ואז בקיץ הוא לוקח עוד קורס, אז זה מעיד יותר מכל מבחן עיון אחר לגבי היכולות, וזה בדיוק מה שאני אומרת לך, אנחנו מהווים גשר ששום תכנית נגישות אחרת לא מעניקה. כלומר, אין התייחסות לנגישות שירות במוסדות אקדמיים אחרים בארץ? מיכל: היום בגלל חוק הנגישות בכל מרכז אקדמי יש מרכז תמיכה שנותן שירות לסטודנטים. אנחנו מקדימים לעשות, אנחנו שירות לסטודנטים שאני יכולה באמת להתגאות. יותר מזה, אנחנו פתחנו דלת שמאפשרת כניסה למי שלא היה יכול. המודעות לנגישות עד לפני עשר שנים לא הייתה גבוהה במשרד החינוך, עד היום היא לא משהו, ואנשים עם מוגבלות נפשית נמצאים ברמיסה והם יכולים לעבור תהליך משמעותי, מחזק, שהוא חלק בלתי נפרד גם מהסיכום שלהם ואני מדבר איתך על יכולות גבוהות. יש לנו בחור במערכות מידע, יש לנו סטודנטים שסיימו תואר, יש לנו סטודנט עם מוגבלות נפשית בגיל חמישים שסיים ראשון בתכנית הזו. הוא התקבל לתואר ראשון ושנה שעברה הוא היה מצטיין דיקן, זה אומר שהוא הגיע למקום ראשו ן מהסטודנט ים במחלקה שלו. איך את מגדירה את ההצלחה הזו גם בנתונים כמותיים? אני יכולה להגיד מיכל: שמבחינת אחוזי התמדה וסיום שנה בהצלחה זה מדד . עכשיו 80%-90% שנע בין התקשר אלינו סטודנט שסיים תואר ראשון והתחיל תואר שני במשפטים. אמא שלו התקשרה אלינו להגיד תודה. תמיד אומרים כל מיני הצהרות גבוהות אבל לא מממשים את זה בכסף... תקנות נגישות, מיכל: הש י ר ו ת , ו ה נ ג י ש ו ת בהשכלה הגבוהה בפרט מאד חשובות, ואידיאולוגית אני לא חושבת שיש מוסד אקדמי שלא תומך בהם. בפועל המדינה תקננה תקנות ולא שמה תקציב מאחורי התקנות האלה. המשמעות היא שהיום מוסד צריך לבחור האם לקבל סטודנט, סליחה, רגיל או סטודנט עם מוגבלות שעולה פי חמש יותר מסטודנט רגיל. זה מייצר גם אצל האידאולוגים ביותר סוג של תמריץ שלילי לקלוט או לתמוך. אצלנו ב"אחווה" אין את הדילמה הזו אני חייבת לקבל כל מי שעומד בתנאי הקבלה ולתת לו תמיכה, אבל זה עולה פי חמש. "ראיתי אי צדק מול עיניי ואני פועלת לשנותו" פרופ' יפעת ביטון על נשיא המדינה הנבחר יצחק הרצוג: "יש לו מודעות חברתית ודאגה לאוכלוסיות מוחלשות" הראיון עם פרופ' יפעת ביטון נערך ביום בו נבחר יצחק ח"כ 26 ח"כ שתמכו בו מול 87 הרצוג לנשיא המדינה עם שתמכו במרים פרץ. היה זה יום חגיגי ואפילו שמח בארץ וניצלתי את ההזדמנות לשאול לדעתה של פרופ' ביטון על הבחירה. וכך ענתה: יש בי שמחה גדולה בזה שאדם שיש לו מודעות חברתית, שהיה שר הרווחה, שהוא מגיע ממפלגה שעוסקת בסוגיות של פערים חברתיים, של דאגה לאוכלוסיות מוחלשות, אני חושבת שזו בשורה, שזה נשיא שמגיע מרקע כזה מובהק, גם ברקע הפרטי שלו, הוא חלק מובהק מההגמוניה הישראלית, אין ספק שמה שחשוב זה לא רק השיוך אלא גם הבחירות שלך שאתה עושה בחיים בקריירה שלך, ובוז'י בעיני הוא מישהו שבוודאות יש לו את היכולות ואת החשיבה ארוכת הטווח, הרחבה, כדי להכניס לסדר היום שלו את הנושא הזה של דאגה לאוכלוסיות, אין לי ספק שהוא יוכל לעשות את זה ובגדול. אני מכירה אותו מאד טוב. בהרבה מהפעילות הציבורית שלי יצא לי לעבוד אתו בצמתים שונים של העשייה החברתית שלי והוא תמיד אדם שבתחושה שלי הוא מישהו שאפשר לדבר איתו יצא לנו להיפגש בהרבה מאד גשרים ואני סומכת עליו. הוא מודע מאד לפערים החברתיים ואני חושבת שהוא מבין את התפקיד המאד מאד משמעותי שיש לו, ובימים האלה במיוחד, והוא יכול לפעול בנושא הזה עם הכלים מאד משמעותיים שיש לו מכס נשיא המדינה ומאחלת לו הצלחה מלאה. 2021 יולי | אב תשפ״א 30