"הארגון - המגזין החברתי של ישראל" | 60 | יולי 2021, אב תשפ"א

רק סיימנו את הקורונה והחל המבצע הצבאי בעזה. אין מנוחה בארץ הזו אני חושבת לעצמי, המלחמה בעזה חוזרת אחת לכמה שנים, עם שכלולים של החמאס והגנות מוגברות שלנו, הריקוד הזה שלנו איתם נמשך והוא לא ריקוד נחמד כלל, הוא ריקוד דמי מלא איבה. ביום שני שקדם למבצע הצבאי, השטח כבר החל לבעור. קיימתי הרקדה רגילה במרכז הספורט לנכים בספיבק, כאשר באמצע ההרקדה לקראת השעה שמונה, החלו אנשים להתנצל ולעזוב את האולם. "המצב לא טוב, מאיה, אני חוזרת לאשדוד הביתה" אמרה לי הילה רקדנית ותיקה, עוד רקדנים עזבו ונותרתי עם מחצית מרוקדיי הקבועים. האמת לא חשבתי שבאמת יחל מבצע צבאי ובטח לא שיהיו אזעקות במרכז הארץ. אז נשארנו קצת לשוחח על המצב, לפטפט וסיימנו את הערב. אבל לצערי הרב בלילה זה קרה. אזעקות זה מפחיד, מאוד ובטח באמצע הלילה כשאני ישנה, אבל לי לפחות יש דקה וחצי לנוס מהקומה השישית למקלט, לחלק מרוקדיי אין את הפריביליגה הזו. חלק מהרקדנים הישובים על כיסא גרים באיזורים דרומיים ששם יש שניות עד לפגיעה. איך בארבעים 40 רק שניות אדם יכול להתעורר, לשם את עצמו על כיסא גלגלים ולטוס עד חדר מדרגות? אי אפשר. ובינתיים יש רק את הפחד ההוא שנגמרת האזעקה וטרם הגיעו לחדר המדרגות, הם עוד בדרך אליו גמרנו עם הקורונה ועברנו לריקוד מלחמה... בנימה אישית... מאיה גבע 20:00-22:00 בימי שני בספיבק, משעה רמת גן 123 באיל"ן רמת גן, רחוב רוקח נחדש את הפעילות לאחר משבר קורונה שמחת המחול 2021 יולי | אב תשפ״א 58