"הארגון - המגזין החברתי של ישראל" | 61 | ספטמבר 2021, תשרי תשפ"ב

"חלוקת סלי המזון היא פעילות שמכניסה אותי לפרופורציות על החיים, להבנה על החשוב יותר והחשוב פחות, והיא דבר שאני לא אוותר עליו, עם כל העומס" מספר אוחנה. תחנות חייו של אוחנה, מספרות סיפור של דור. גדל בבית 1963 אוחנה יליד ציוני חם, אביו עלה לארץ מאלכסנדריה 3 בהיותו בן ואימו עלתה מקהיר בגיל . לאב, יוסי אוחנה, הייתה 17 קריירה תובענית בייצור ותעשיה. הוא ניהל והוביל את חברת "הכורכים" לצד אחיו, במסגרתה הועסקו עשרות עובדים בתחומי הדפוס והכריכה. "אבא אמנם היה איש של תעשייה וייצור, קשה מבחוץ אבל רך כל כך מבפנים, מאבא למדתי את הכבוד שיש לדבר הזה 1984 שנקרא 'ספר', בשנת ראה אור ספרו של אבי 'השכונה שלי' – ספר ילדים – בהוצאת מעריב, שזכה בפרס 'זאב לספרות ילדים ונוער' לשנת תשמ"ה. עד פטירתו שנים התעקש אבי 7 לפני שהוא קודם כל סופר, ואף בצוואתו ביקש שעל מצבתו יודגש שהיה סופר. וכך נכתב: "סופר, יזם ואיש רב פעלים". "אנו בונים את עצמנו על מה שאנו נותנים" התגייס אוחנה 1982 בשנת לגולני, ועם פציעתו כלוחם בשירות מבצעי במבצע שלום הגליל, עבר לאגף המודיעין של צה"ל, יצא לקורס קציני מודיעין, ושימש במגוון תפקידים רגישים, בין היתר קצין בטחון המידע של פיקוד הצפון בזמן מלחמת לבנון השנייה, וכקצין בטחון המידע של חיל המודיעין, כסא"ל במיל'. על הפרק הצבאי בחייו מוסיף אוחנה שעם גיוסו ראה עצמו בשירות המדינה למשך כל חייו, ועת לבסוף השתחרר משירות קבע, התעקש להמשיך ולשרת בשירות מילואים פעיל עד דרגת סא"ל, והומלץ לדרגת אל"מ על פועלו במלחמת לבנון השנייה. כמשוחרר טרי מצה"ל בשנות לחייו, בחר אוחנה לצד 20- ה שירות המילואים הפעיל, לשלב שירות התנדבות במשטרה, ולמעשה שימש כמפקד יחידת המתנדבים של בילוש דן בדרגת רב פקד. ואם לא די בכך, הספיק אודי גם לשחק בשני סרטים ("עיניים שלי" ו-"עג'מי", בבימויו של ירון שני), להתאמן בקרטה (חגורה שחורה) ועוד. על החיים העמוסים האלה, ואיך משלבים בין כל הפעילויות בחיי היומיום: משפחה, ניהול עסק, התנדבות במשטרה, שירות מילואים פעיל, מוסיף אוחנה, שאין טעם לחיות ללא עשייה, "אנו מתקיימים ממה שאנו מקבלים; אך אנו בונים את עצמנו על מה שאנו נותנים" מצטט אוחנה את משפטו הידוע של וינסטון צ'רצ'יל. בהוצאה לאור, הוציא לאור אוחנה דמויות רבות ומגוונות ממגוון תחומי העשייה והפעילות בישראל, לצד כמובן אנשים אנונימיים הרוצים להגשים חלום. את 2005 "הקמתי בשנת "אופיר ביכורים", מתוך חזון לאפשר לכל אדם לצאת לאור, בדרך ובאופנים המתאימים לו, ומאז ועד היום ראו אור אצלי מעל כותרים." כשביקשנו 1,000 ממנו לספר על הספר האחרון שהוציא לאור וריגש אותו במיוחד הוא סיפר לנו על ספרו השני של ניצב בדימוס ברטי אוחיון "מרוקו – המדריך למטייל העצמאי". "ברטי אוחיון מבחינתי, הוא הדוגמא המושלמת לכור ההיתוך הישראלי. ברטי שנולד במרוקו ועלה לארץ בגיל צעיר, לחם במלחמת יום כיפור כקצין בחיל השיריון, והמשיך בשירות בן שנה במשטרת ישראל, 32 ללא עזרה, ובעשר אצבעותיו בנה עצמו ברטי כ"חייל של המדינה" ואחרי כל העשייה הזו, וכניצב משוחרר, החל ברטי בפרויקט חיים נוסף והוא חקר מרוקו. ברטי חקר את הארץ הזו מכל היבטיה, וספרו השני שיצא לאור בשנה האחרונה, משמש ספר חובה לכל ישראלי שיטייל במרוקו." אוחנה מתאר שהקשר עם ברטי אוחיון מבוסס על חברות וראיה משותפת של עשיה. "עם ברטי מצאתי זהות ערכית ברצון כל הזמן לעשות ולפעול, לא לנוח לרגע, ברטי ואני חולקים תשוקה לעשיה, ואני שמח שאני זוכה ללוות את ספריו כמו"ל שלו." לסיום שאלנו את אוחנה מה הוא מאחל לעצמו לשנים קדימה, והוא ענה לנו, שאחרי שעבר שתי מלחמות, גבר על סרטן אלים, הוביל תהליכים, עסקים, התנדבויות הוא רק מבקש מבורא עולם – בריאות. לגבי כל השאר, תסמכו עליו, הוא ידאג בעצמו. אודי אוחנה מעניק תעודת הוקרה למתנדב בעמותה חלוקת סלי מזון לשורדי השואה בבית אופיר ביכורים החזון שמו"לו– "אמץ שורד" 2021 ספטמבר | תשרי תשפ״ב 104