"הארגון - המגזין החברתי של ישראל" | 61 | ספטמבר 2021, תשרי תשפ"ב

חייו של ליעוז עמר עוברים ת ה פ ו כ ו ת ושינויים שונים, מעבר לפציעתו ו בעקבו ת י ה לנכותו הוא היה צריך להיות בחודש שעבר בטוקיו עם כל הספורטאים הפראלימפיים לו היה ממשיך לעסוק בשחייה תחרותית אך הוא בחר להפסיק את העיסוק בשחייה. אבל נזכר בערגה בזכייה במקום השמיני בעולם בעת שהשתתף באולימפיאדת . הוא החליט 2008- בייג׳ין ב לפרוש מספורט השחייה ומהתמודדויות אולימפיות לטובת הסטארט-אפ שהוא מוביל ובעצם קוצר הצלחה בינלאומית מרשימה ביותר. הסטרטאפ שלו מדבר על אפיון הגדרות הנגישות לנכים במלונות ברחבי העולם. "תמיד זה מנקר לי בראש, 'איך לא חשבו על זה לפני כן?'" הוא אומר, אבל מהרגע שהרעיון עלה החל לעבוד על זה במרץ ולהוציאו לפועל. במקביל הוא כמובן עוקב אחרי האולימפיאדה בטוקיו. יש לו גם קשר אישי עם השחיינים כמו באשר חלבי שחיין דרוזי, שאותו אימן מטר חזה. ליעוז 100 במשחה מספר כי הוא עצמו השתתף בתחרויות בכל העולם. למד בווינגייט בזמנו קורס מדריכים ומאמנים לשחייה במעמד מיוחד וגם עם סטודנטים ללא נכות. בהמשך אימן במשך שלוש שנים בבית הלוחם בחיפה. "היום אני במקום אחר – בעולם התיירות" הוא אומר "לא השטח הכי טוב להיות בו כיום בגלל הקורונה כמובן אבל זה מה יש". אני מבקש ממנו לדעת על אופן הפציעה שלו והוא מעדיף להזכיר זאת בקצרה. "זה כבר הרבה מאחרי. בכל מקרה נפצעתי במהלך 2001- שירותי בצה"ל ב בפרעות האינתיפאדה במסגרת השירות הסדיר שלי. הפציעה הייתה קשה ביותר. מחלת עצבים שמשתקת את הגוף. מצאתי את עצמי בגיל מרותק למיטה ומתחיל 21 את החיים מחדש. ממש כך. לומד להתגלגל כדי לרדת מהמיטה". תהליך השיקום הוביל אותו כאמור, לשחייה ובהמשך חווה באופן אישי את חווית חוסר ההוגנות כהגדרתו, שיש לנכים לעומת אנשים בריאים במהלך הטיולים בארץ ובעולם. "לטייל בצורה נורמלית זה לא היה אפשרי לאנשים עם מוגבלות, שלא לדבר על אפשרות ליהנות כמו כולם וזה מה שהביא אותי לבחון את העניין וללמוד אותו לעומק על מנת לשנות את המציאות בתחום הזה" מספר ליעוז ומוסיף "הרגשתי שלא מתייחסים ולא סופרים אותי בגלל שאני נכה בגלל שזה לא שוק גדול של מטיילים כביכול. אני טיילתי בהרבה מקומות בעולם בארצות הברית ניו זילנד ברחבי אירופה ואיפה לא? אבל הרגשתי שבעצם לא סופרים אותי בגלל הנכות שלי. זאת למרות שיש מיליון 200 - בעולם מיליארד ו אנשים עם נכויות שונות. החלטתי לעשות מעשה. קודם כל ללמוד את הנתונים בתחום. נכנסתי לאתר ארגון הבריאות הבינלאומי וקראתי על הנושא: איך אנשים כמוני חיים וסובלים". ומה בעצם זה עשה לך? "בעיקר תסכול שנובע מבורות. הייתי במשלחת הפראלימפית שנים 4 . במשך 2008 - ב התאמנו לתחרויות ונחשפתי לנכויות השונות זה לא רק הנכויות שאנחנו מכירים ויודעים זה, אלא הכול ביחד. יש פה קטיעות גפיים, עיוורון, חרשות וכל העולם הזה ואיפה נקודות הכאב של כל אחד ואחת. למדתי את התסכולים של כולם. בעקבות כך, נדלקה לי הנורה והחלטתי לעשות גיוס המונים לעשות בוקינג שיעשו זאת אוטומטית בלי לציין שאני נכה". ואיך הכול התחיל? "הכול התחיל בתכל'ס בשנת בעת שהייתי עם אישתי 2014 בירח דבש התקשרתי לחבר בניו-זילנד אמרתי לו שאני עושה את המיזם הזה עם מישהו והאם הוא רוצה להצטרף התחלתי לבדוק את זה בעולם שלא הכרתי. החבר, בחור אנגלי בשם ברי פולבר לא ישראלי, היינו חברים כשמונה שנים אנו מציעים שני שירותים האחד לתת את החדר הנכון לפי נכות כזו או אחרת והשנייה, מתן הודעות 48 לחברות התעופה שעות לפני שהנכה שלנו מגיע ליעוז עמר 2021 ספטמבר | תשרי תשפ״ב 73