"הארגון - המגזין החברתי של ישראל" | 61 | ספטמבר 2021, תשרי תשפ"ב

חדשות משפחות רבות עדיין לא יודעות אם ובאיזו מתכונות יוכלו להרשות לעצמן לחגוג את תחילת השנה העברית החדשה . לצד העלי יה בתחלואה והשפעותיה על היתכנות ארוחות החג הגדולות והחגיגיות, המון משפחות ממשיכות לשלם את מחיר המשבר הכלכלי של המגפה וייאלצו לציין גם את החג הזה בצמצום. "אנחנו רועדים מפחד מתקופת החגים, איך נגרום לכך שהילדים לא ירגישו ,)35( בחוסר?", אומר גלעד אב לחמישה מהדרום. מחקר שערכה קבוצת גיאוקרטוגרפיה עבור הקרן לידידות בראשות פרופ' אבי דגני וד"ר רינה דגני לקראת תקופת החגים מצביע על המצוקה שבה נמצאים ישראלים רבים בתקופה זו. לפי נתוני המחקר, לקרוב לרבע מהמשפחות בישראל אין מספיק כסף לארוחת החג. כמחצית מהן חוות קשיים כלכליים בעקבות משבר הקורונה והן נאלצות לצמצם בהוצאות שונות כדי , מעל 37% . לממן עלויות מזון שליש מהציבור, מצהיר על ירידה ברמת החיים ביחס לתקופה שלפני משבר הקורונה. במבט ממוקד יותר על חגי תשרי הקרובים בצל הקורונה, מהציבור יצטרכו עזרה 22% בכדי להשלים את סל הקנייה לבית. כעשירית ייעזרו לשם כך בבני משפחה וכעשירית אינם יודעים אם יהיה להם במי להסתייע. בעלי ההכנסה הנמוכה שהשפעת משבר הקורונה עליהם היא הגדולה ביותר ייאלצו לפנות לעזרה: יודעים 6% , יזקקו לסיוע 38% שיקבלו סיוע מעמותות, אינם יודעים ממי לקבל 14% ייעזרו בקרובי 19%- סיוע וכ משפחה. "אני חי בחרדה כלכלית והחגים מגדילים את החרדה", ), אב יחידני 44( מספר ליאור מצפון הארץ. "אנשים סביבי עושים ארוחות חגיגיות וקונים מתנות לחג, אבל אלו דברים שאני לא אוכל להרשות לעצמי השנה. אני לא רגיל לזה. אנחנו לא חיים במותרות, וחגים הפכו להיות מותרות". "משבר הקורונה יצר משבר כלכלי שכמותו לא ידענו ושעמו נתמודד עוד זמן רב", מסבירה נשיאת הקרן לידידות, יעל אקשטיין. "לאור חוסר הוודאות, גם בתקופה זו לגבי השלכות ההתמודדות עם המשבר וההשפעה הכלכלית הצפויה, השנה אנחנו מתגייסים ביתר שאת. הגדלנו משמעותית את התקציבים והמשאבים כדי לסייע למשפחות, קשישים וילדים במזון וצרכים בסיסיים על מנת שיצליחו לעבור את התקופה הקשה הזו בשלום ולחגוג את החגים בכבוד". מוגבל, והמשרד מעלה נושא זה ומנגנונים להגדלתו באופן שוטף בדיוני התקציב מול משרד האוצר, ואנו תקווה כי לכשיאושר תקציב המדינה הבא יוקצו משאבים גדולים יותר לטובת מטרה חשובה זו." ג'וינט-אשל מברך על 127 החלטת הממשלה לאימוץ מפת מדדים להזדקנות מיטבית בישראל. לראשונה קיבלה ממשלת ישראל החלטה המבטאת הסכמה על מדדים להזדקנות מיטבית המתייחסים באופן הוליסטי למרכיבי ההזדקנות: בריאות ותפקוד, משמעות וחוסן כלכלי. מפת המדדים גובשה בתהליך שבו היו שותפים משרדי 7 , ג'וינט-אשל ממשלה, הביטוח הלאומי, בנק ישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מכון ברוקדייל וגורמים נוספים (פירוט במאמר המצורף). עפ"י ההחלטה, עד לסוף השנה י יקבעו מדדים להשגה - באופן המפלח את האוכלוסייה, כך שניתן יהיה להציב יעדים לעבודת משרדי הממשלה בכדי לצמצם פערים בין אוכלוסיות פגיעות לחזקות. בנוסף מצב המדדים יימדד באופן שוטף, והם יהיו חלק מהסטטיסטיקה הלאומית (וקיים תקציב ייעודי לכך), ואחת לשנתיים יוצג לממשלה מצב היעדים בהשו ואה בי נלאומ ית . OECD למדינות ה- רגע לפני ראש השנה מתפרסמים נתונים עגומים על אודות מצבן של משפחות רבות שייאלצו לחגוג בצמצום. משבר הקורונה החריף את הקושי. ערב ראש השנה תשפ"ב, התמונות חוזרות על עצמן: לרבע מהמשפחות אין מספיק כסף לארוחת החג: "חיים בחרדה כלכלית" החלטת ממשלה מהפכנית לטובת הזקנים בישראל YNET פורסם ב- 2021 ספטמבר | תשרי תשפ״ב 8