"הארגון - המגזין החברתי של ישראל" | 61 | ספטמבר 2021, תשרי תשפ"ב

על גבול ההיסטריה. אבי הסתובב וראה את הרופא הראשי רץ לעברו כשהוא בוכה. אבי הבין שהוא עומד לשמוע את הגרוע מכל - שהוא נותר עם חמישה ילדים, אך בפיו של הרופא היו בשורות אחרות לגמרי: "הבוקר קרה נס גדול! התינוק שלכם התעורר והתחיל לבכות! לי אישית, אין הסבר לזה!". אבי ודודתי לא ידעו את נפשם מרוב אושר. הרופא חיבק את אבי ואמר בדמעות: "היום לימדתם אותי מהי כוחה של אמונה. אם יבוא אליך רופא ויאמר לך כי הוא האחראי לכך שבנך התעורר, אמור לו בשמי כי הוא שקרן! מה שהתחולל פה זה נס, אין מילה אחרת!". [חשוב לציין שבמשך הזמן בו הייתי בקומה, ירדתי מ- ק"ג!!!]. 2.4 - ק"ג ל 4 אבי ודודתי נסעו מהר הבי תה כדי לבשר למשפחה על הנס הגדול שאירע בבית החולים. אבי החנה את המכונית, ומרוב אושר, טרק בחוזקה את דלת המכונית. אחותי הבכורה, אשר פירשה את "טריקת דלת המכונית" כ-"הבשורה המרה", נכנסה לחדר ההורים ונעלה את הדלת. אבי בישר לאמי ז"ל ולבני המשפחה את הבשורה המשמחת, וכמובן שאין מילים לתאר את השמחה ששררה בבית, אך לפתע, הבחין אבי בחסרונה של אחותי הגדולה. הוא ניגש לחדר ההורים, הקיש בדלת, קרא בשמה, אך לא הייתה תשובה. בלית ברירה, אבי שבר את הדלת ומצא את אחותי שוכבת מעולפת על הרצפה. הוא רץ לעברה, ולאחר מספר דקות, הצליח להעיר אותה ובישר לה שאחיה התינוק חי וקיים. הוריי הנרגשים ודודתי נסעו בחזרה לבית החולים על מנת לראות בפעם הראשונה את בנם התינוק. בבואם להיכנס לחדר, הם התבשרו שרק שניים מהם יוכלו להיכנס לחדר ואחד ימתין בחוץ. אימא שלי ז"ל, אשר לא ראתה את בנה התינוק חודש ימים, החליטה באצילות רבה כי דודתי, אשר עמלה במשך חודש בשיחות טלפוניות בלתי פוסקות לבית החולים, היא אשר תיכנס לפניה לראות את התינוק. האחות לא יכלה להתעלם ממחווה נדירה שכזו והחליטה, באופן חריג, להכניס את שלושתם. ההתרגשות הייתה עצומה והדמעות זלגו כמים. הרופאים הבהירו כי המדובר בילד עם שיתוק מוחין ביום צאתי מבית החולים, נערכה מסיבה ענקית עם כל הצוות הרפואי. אמי ז"ל הביאה אותי הביתה באושר גדול, למרות שהרופאים הבהירו לה כי אין מדובר בילד רגיל, אלא בילד עם שיתוק מוחין, וכי היא מתחילה במסע ארוך ומתיש. הם אף הוסיפו ואמרו שהם יגלו הבנה אם אמי ז"ל תחליט להשאיר אותי בבית החולים ולא לקחת אותי הביתה. אמי ז"ל לא חשבה פעמיים ולקחה אותי הביתה. לאורך כל שנות חייה ועד יומה האחרון, היא טיפלה בי וגידלה אותי במסירות גדולה ובאהבה לאין שיעור, תוך שהיא מקבלת הכל באהבה (למרות הקשיים הרבים בגידול ילד עם שיתוק מוחין), כי היא קיבלה את הבן שלה במתנה... 2021 ספטמבר | תשרי תשפ״ב 95