"הארגון - המגזין החברתי של ישראל" | 62 | דצמבר 2021, טבת תשפ"ב

שמתסכלים כאילו באנו מהירח, בתי חולים, אשפוזים, התלהמות וחומות של זכוכית שהקשו ומקשים עלינו להתקרב ולהתחבר לחברה. נכון כאבים ואשפוזים זה תמיד מנת חלקנו בחלק מהחיים ועל זה התגברנו, אך את חיי היום יום וחוסר המודעות של הציבור כלפינו, אלה המקשים עלינו שבעתיים את חיינו, את זה אי אפשר לעבור וודאי שאי אפשר למחוק. כולנו יודעים שאנו לא בפסגת החלומות של הורים החולמים על עתיד בנם או ביתם. על הקמת תא משפחתי שאפשר להתגאות בו וזאת למרות שאנחנו מוכחים יום יום את ההיפך ויש אלפי דוגמאות של זוגות שאחד מבני הזוג עם מוגבלות החיים באושר ומגדלים משפחת לתפארת חרף הקשיים. צריך להקדיש חודש בשנה לזוגות שאחד מהם עם מוגבלות כי לכאלה אני קורא מלכים ומלכות ואשתי דבורה היקרה היא אחת מאלה. לכל אדם עם מוגבלות יש סיפור שמלווה אותו/ אותה בחיים והסיפורים מדהימים וגם קשים. לא אפרסם כאן את הסיפורים שנמצאים בכל חדר שמוסתר בלבנו, אפילו לא את חלקם, כדי לא להכאיב לכם, אך תאמינו לי כול סיפור יכול לפתוח מהדורת חדשות כואבת. דווקא ביום הנכה הבינלאומי במאה חשוב לנו לנצל את היום הזה 21 - ה בהמון מעשים להגברת המודעות, בתשדירים בתקשורת שאנשים עם מוגבלות פונים לציבור בהסבר למה שצריך לתקן, איך ניתן לעזור כשצריך והכל כדי שנהיה חברה טובה, סובלנית וסבלנית יותר. נמאס לנו לשמוע משפטי חמלה שכאלה: אני מבין שקשה לך, תהיה בריא, ששנה הבאה תעמוד על הרגלים, להרים אותך במדרגות, תחכה כאן עד שמישהו יבוא לעזור, המקום נגיש וכשמגיעים מגלים שהוא לא נגיש ועוד ועוד. ציבור קוראים יקר, תמיד אני אומר שאנחנו לא עם רע אלא אנחנו עם לא מודע. לא מודע למצוקות הזולת. אני בטוח שהעם שלנו רוצה לעשות רק טוב, אך אם הציבור לא ידע מה קורה איתנו איך יעזור לנו? ובכל זאת חשוב לציין, שבזמן האחרון אנחנו רואים את האור בקצה המנהרה. הדבר בא לידיי ביטוי בהרבה פרמטרים: בפרסומות של החברות בשלטי חוצות, בשידורים מהאולימפיאדה הפראלימפית, בגיוס לצבא שהיה תמיד חלומנו, בשילובנו בתעסוקה שנפתחה בפנינו ועוד. לכן, זו ההזדמנות וזאת השעה לפרוץ קדימה ביתר שאת השנה במיוחד עם הממשלה החדשה, שזכתה לשם ממשלת 'שינוי', שתביא עימה גם שינוי לציבור האנשים עם מוגבלות כדי שנתחבר לחברה כשווים מול שווים ולא במילים בלבד מהשפה אל החוץ, אלא במעשים של ממש. פסטיבלים של מופעים לגיוס תרומות ותמונות כואבות בטלוויזיה, אינן מענה לבעיותינו. לכל אדם יש קיטבג מאחור, את הקיטבג שלנו לרוב רואים ומרגישים, אני מקווה שהשנה נפעל כולנו להעלות את המודעות בחברה ושנזכה להכריז בשנה הבאה: שזאת הייתה שנה מבורכת ומדהימה בהישגים חברתיים. 8 צו = ביטחון פנים מיידי! אני באמת שלא מבין את מדיניות הממשלה החדשה ואת גורמי הביטחון, איך הם לא רואים את הסכנה שבאמת מסוכנת לקיומנו במדינה? כל היום מדברים על אירן, חיזבאללה, חמאס ועוד נבלות קנאים צמאי דם שרוצים לחסל אותנו, אך מבחינתי, מה שבאמת מסוכן הרבה יותר לקיומנו זה מה שקורה ברחובות הערים והמרחב הציבורי ברחבי הארץ. זה כבר לא רק מפחיד אלא מסוכן ביותר לחיי אדם. הירי המשתולל כמעט ללא הבחנה ברחובות שעד לא מזמן נחשבו לאזורים בטוחים, הפכו בחודשים האחרונים לסכנת חיים ממש אך יותר מכך זה תאונות הדרכים שהפכו למכה של ממש. אני רוצה להאמין שמשטרת ישראל עושה מאמצים גדולים בשמירה על ביטחון האזרחים, אך בשנתיים האחרונות הפכנו לחברה מקולקלת ומסוכנת. אפשר לראות זאת בדוגמת שיטת הלימוד בית הספר כאשר המורה מסבירה לתלמידים באמצעות הגיר והלוח ובפועל התלמידים משתמשים במחשבים ובטלפונים המתקדמים. כך ניתן לראות את הפער בין המשטרה לפשע שמשתולל ברחובות. טיפול המשטרה אינו תואם את מציאות חיינו וכך אנו חווים על בשרנו כיצד מפלצת הפשע גדלה וצומחת מיום ליום ומסכנת את חיי כולנו. קשה להבין ואף להשלים בכך שמצד אחד תקציב המדינה מחולק במאות מיליארדים ומצד שני בכל הקשור לסכנה הקיומית שלנו כחברה, מצמצמים בתקציב ומזלזלים בחיי אדם. כל בר דעת יכול לראות שיש כסף ברחוב וצריך רק לאסוף אותו ולהשקיע אותו בביטחון הפנים. מדוע המדינה הממשלה, לא מציבה עוד אלפי מצלמות ברחבי המדינה ובמיוחד בכבישים? הפכנו ממש לג'ונגל. למעשה ולצערנו אנחנו מבינים רק דרך הכיס וברגע שיכאב לנו אנחנו נשתנה ומהר. היום יש בידנו את כל הטכנולוגיות במדינת ההייטק כמו שלנו, כדי לצמצם למינימום את תאונות הדרכים ולהביא להצלת חיי אזרחים 320 אדם. זה לא ניתפס איך ואזרחיות נהרגו השנה בכבישי ישראל, תוסיפו לזה אלפי נכים שנפצעו מהתאונות. כיו"ר ארגון נכים אני יודע שכל אדם שניפגע בתאונה והפך לנכה מרגע הפציעה, האשפוז, השיקום, הציוד הרפואי, הרכב המיוחד והקצבאות עולים מיליוני שקלים לקופת המדינה. בנוסף לכך, קיים גם הצער, המשבר עד התרסקות המשפחה לגורמים. אני לא מבין איך חברי הכנסת 8 הרדומים במשכן לא מפעילים צו למיגור האסון הלאומי הקיומי שלנו, איך לא מכריזים על מצב חרום? אם היו חלילה וחס נהרגים אזרחים ממלחמות או מפיגועים בכמות 2021 דצמבר | טבת תשפ״ב 19