"הארגון - המגזין החברתי של ישראל" | 62 | דצמבר 2021, טבת תשפ"ב

ד. הופרדה מהוריה בזמן השואה והיא בלבד. 14 בת הגיעה לארץ לבדה וכאן בנתה את חייה. לאורך כל השנים ליווה אותה צילו הכבד של היעדר משפחה. עשרות שנים של חיפושים לא הניבו דבר, עד שבדיקת הובילה לקצה חוט DNA - קרובי משפחה בארה"ב. שנים רבות של אי ידיעה ואכזבות חוזרות ונשנות, הפכו את הציפייה לשיחה כציפייה לנס. בנחישות, בשילוב עדינות ורגישות האופייניים לה כל כך, הצליחה ז 'אנה להביא לקיומה של שיחת הזום הזו שבה לראשונה מזה כשמונים שנה תתפוגג תחושת היתמות שליוותה את ד. כל חייה והיא תוכל לראות ולשוחח עם קרובי משפחה אמיתיים. לא עוד יתומה. היא שייכת. היא לא לבד בעולם הזה. מה שבשבילנו נשמע ונראה כמו אירוע נדיר ומרגש עד דמעות, בשביל ז'אנה הוא העיסוק הכמעט יומיומי שלה. חיבור אנשים לעברם, לשורשיהם, למשפחתם ולעצמם. איפה מתחיל הסיפור האישי שלך? זה י ישמע מוזר אבל החיים שלי התחילו דווקא בניתוקים ולא בחיבורים. נולדתי בלטביה כשהיא עדיין הייתה חלק ,1972 מהגוש הסובייטי. ב כשנפתחו השערים לעלייה לישראל עלינו עם כל המשפחה ובעצם כילדה בת שש נותקתי מכל מה שהכרתי, הגעתי למקום רחוק ואחר לחלוטי ן . הדבר היחיד שנשאר אותו דבר היה המשפחה שלי. משפחה גדולה וקשורה. גרנו בעפולה, ב"בלוקים", כניסה ליד כניסה, דירות קרובות, הנוכחות הפיזית של כולם אצל כולם היתה מאד דומיננטית. ממש שבט גדול מחובר וקרוב. בשנים הראשונות המשימה הכי גדולה שלי בחיים הייתה להפוך להיות ישראלית ולהתרחק ככל האפשר מכל דבר "רוסי". זה הגיע למצב שבו בעצם כילדה, התביישתי בהורים שלי ובמשפחה ה"רוסית" שלי. איך זה בא לידי ביטוי? כשהיינו הולכים ברחוב ו ה ה ו ר י ם היו מדברים ב י נ י ה ם רוסית, הייתי מ ת ר ח ק ת מהם קצת כאי לו אני לא קשורה א ל י ה ם . בכ י תה א ' ה מ ו ר ה ה ח ל י ט ה שי קראו לי ר י נ ה . א נ י ז'אנה הלשטיין היא נוסעת בזמן, לעתים עשרות ומאות שנים לאחור ובחזרה, מארץ לארץ ומיבשת ליבשת, וכל זה מבלי לצאת את פתח הבית. כל שדרוש לה הוא דגימת , מחשב, מקלדת ועכבר כדי לצלול DNA להרפתקאות מסעירות ומרגשות והכל בשם האמת החמקמקה והחיבור האישי והמשפחתי של אנשים אחרים, שעבורם ואיתם היא עושה את המסע. כך היה גם לפני מספר שבועות מצאה את עצמה ז'אנה יושבת לצד ד. ניצולת שואה שברירית בת ואוחזת בידה הרועדת. שתיהן ממתינות 94 לתחילתה של שיחת זום מרגשת במיוחד. אני רואה את המהות של העבודה שלי בחיבור בין אנשים שרוצים להשלים ולהרחיב את מעגל הזהות שלהם. אנשים שרוצים לדעת מי הם ומאין באו ולהתחבר לאחרים. ז'אנה הלשטיין 2021 דצמבר | טבת תשפ״ב 50