"הארגון - המגזין החברתי של ישראל" | 63 | מאי 2022, אייר תשפ"ב

ומאז אני מאמין שהדברים קצת יותר טובים. מה שקיים היום בכל הקשור לשיקום זה טוב מאוד במיוחד בכל הקשור להתפתחות השיקום הביתי והקהילתי. זה בהחלט נותן תמיכה. העולם כולו הולך על זה וזה חשוב מאוד שגם אנחנו בכיוון. זה חוסך כסף ומעניק טיפול טוב יותר ואם זה אפשרי יש גם חברות שנותנים הרבה יותר כתוצאה מזה ולמרות זאת זה לא מספיק וצריך לשפר". הוא יצא לפנסיה 2015- ב אבל ממש י ך לעבו ד בחלקיות משרה בוועדות שונות בבית חולים 'רעות' וגם עוסק בהרבה דברים שמעניינים אותו "בין היתר אני מתופף ג'ז בשלושה הרכבים, מלמד היסטוריה ברפואה, פעיל בעמותת השבויים. זו בהחלט מלחמה שאין לה סוף. איני מתחרט על כל מה שהחלטתי ועברתי. אני עוסק בהרבה דברים ושמח במה שאני עושה. אני מקווה שהנושא הזה של הטיפול בשיקום נכים ילך ויקבל יותר תאוצה וביותר מקצועיות, כי זה נושא שהוא העתיד שלנו בתחום הזה" מסכם פרופ' אבי עורי. "אני בעד שיהיה שר לענייני נכים!" "אני מתופף ג'ז בשלושה הרכבים, מלמד היסטוריה ברפואה, פעיל בעמותת השבויים. זו בהחלט מלחמה שאין לה סוף". יום הכיפורים שלי ,25 , ערב יום כיפור, אמור היה פרופ' אבי עורי, מילואימניק צעיר בן 1973 באוקטובר 5- ב לסיים את שירותו כרופא בקו המעוזים בסיני ולשוב הביתה. שנה. רגע לפני שעליתי על רכב ההסעה מסיני, 49 "אני זוכר את הכול בבהירות כאילו לא עברו ביקשו שאעבור למשך יומיים למעוז חיזיון כיוון שלא היה בו רופא. הסכמתי. מי בכלל ידע שתפרוץ מלחמה? כחצי שעה אחר כך החלה המלחמה באש תופת ומיד מצאתי את עצמי מטפל בפצועים. ארבעה ימים החזקנו מעמד בבונקר עד שנפלתי בשבי. ביום השלישי בשעת לילה, באחת ההפגזות הכבדות, כל חבריי לבונקר נהרגו. התעוררתי מפויח כולי, בשארית כוחותיי זחלתי החוצה, סביבי מראות מאוד קשים של מלחמה, והתחלתי לצעוד משם. רכב מצרי שעבר במקום נעמד מולי ושורה של חיילים יצאו החוצה בנשקים שלופים. הייתי בטוח שזהו זה. צעקתי לעברם 'אני רופא'. הביאו לי מים ומשם העבירו אותי כפות וקשור לקהיר. ימים בשבי הם מסע חקירות קשה ביותר. חשבו בכלל שאני טייס ולא הייתה לי שום 50 אפשרות להוכיח מי אני. לקראת סוף השבי עזרתי לטפל בשבויים הישראלים הפצועים, עד בנובמבר. 19- שחרורי ב בתום המלחמה, לאחר חזרתי ארצה, טיפלתי בנכי צה"ל, הם קיבלו אותי כאחד משלהם והעיסוק בשיקום הפך להיות מפעל חיי. הקמתי בבית החולים רעות את חטיבת השיקום וזו הייתה הזדמנות פז לעשות יש מאין, לבסס את התחום ולהכשיר דור איכותי של רופאים ממשיכים. מבחינתי רפואת השיקום מאפש רת ה ס ת כ ל ו ת על האדם כמכלול, תוך אינטראקציה עם גורמי טיפול נוספים. שיקום בשבילי זו ההזדמנות לעקוף את המחסומים וללמד אנשים לחיות למרות המגבלות. זה הניצחון האמתי של האדם ואחד הלקחים החשובים שלי מהמלחמה – לאדם יש יכולות ופוטנציאל חבויים ונסתרים מהעין שיש לדעת איך לנצל אותם". . אני שולח יד ימין למישהו למטה 1973 בנובמבר 19 רגע השיבה מהכלא המצרי הזוכים בפרס לנדאו עם מנכ"ל מפעל הפיס, עו"ד בנימין דריפוס. צילום: סיון פרג' 2022 מאי | אייר תשפ״ב 52