"הארגון - המגזין החברתי של ישראל" | 64 | יולי 2022, תמוז תשפ"ב

אבל בפועל המדינה בכלל לא עשתה את מה שהיא חייבת לעשות בנגישות. כמו שאני מכיר מזה שנים רבות את דרכי הממשלות לדורותיהן זה לא ילך וזה רק יעשה נזק לבעלי העסקים ובמיוחד לנו הנכים. בעלי עסקים טוענים שזה ייקח כמה שנים ואם רוצים באמת להנגיש את בתי העסק זה צריך להיות ביחד עם המדינה ולא אחד נגד השני, רק כך הנושא החשוב הזה ייושם וכולנו נצא מורווחים מכך. סיכומו של דבר – על המדינה לשלב ידיים עם בעלי העסקים ולהוביל את הפרויקט ביחד לנגשת כל המדינה בכל מקום בכל אתר בתוכנית כוללת מושכלת ונכונה. גנבים – רדו מאיתנו! זה כבר לא צחוק מה שקורה בישראל, מדינת ישראל הופכת להיות מדינה שכל עסק, כל בית עסק, עושה מה שהוא רוצה. כנאמר: "אין דין ואין דיין". ובפועל גוזלים אותנו, האזרחים, וכל זאת באישור משרדי הממשלה! זו ממש המציאות. איפה המועצה לצרכנות שצריכה הייתה להגן עלינו? איפה הפיקוח על המחירים? דיור שאמור להיות בר השגה, הפך רק לחלום רחוק למאות ואלפי צעירים. איפה שר השיכון שמתראיין בערוצי הטלוויזיה כמעט בכל יום בעיקר בתחומים אחרים שאינם בכלל באחריותו, כאילו שהכול בסדר בענייני משרדו? מה קורה כאן? נכון יהיו גם שיגידו שאנחנו אשמים כי אנחנו אלה שקונים ומשלמים. הרי אף אחד לא מחייב אותנו לקנות. אבל אומרים כך אך מאלצים אותך לקנות בלית ברירה כמו למשל ברצותנו להיכנס למגרשי הספורט שם לא מרשים להכניס שתייה ואז בפנים שוחטים לנו את הכיס, או כשלוקחים את הילדים להצגה אבל המחירים בשמים וכך לא מאפשרים לכל ילדי ישראל ליהנות מתרבות. בכלל המחירים מופקעים מאוד וניתן להגדירם ממש מחירי פשע! למשל, פופקורן בעלות של חצי שקל ! סלט בבית קפה שעלותו ₪ 25 נמכר ב ! גזל ₪ 50/60 שקלים נמכר לצרכן ב 5 של ממש. לאן אנחנו הולכים בקצב הזה? אנחנו כל הזמן מרגישים שמבול המחירים רודף אחרינו ויורד עלינו ללא הבחנה. ההרגשה של האזרח במדינה שלנו היא הרגשה של ניצול. ממש כך! וככה לא נוכל להמשיך ולהתהדר כאילו אנו חברה סולידרית כשלמעשה בפועל אחד טוחן ושונא את השני ואין מי שיפקח על כך וודאי אין מי שיעצור את זה. עיריית בני ברק – מתאכזרת לאנשים עם מוגבלות! נפתח באמירות מוסר וכבוד שהנחילו לנו אבותינו חז"ל: "והדרת פני זקן", "בפני עיוור לא תשים מכשול", "כבד את אביך ואת אימך" והכי חשוב מבניהם זה המשפט: "רחמיו על כל מעשיו..." לצערי הרב, כל המשפטים האלה לא מדברים לראשי העיר של בני ברק ונציגיהם לדורותיהם, ובכלל זה ראש העיר המכהן אברהם רובינשטיין. דווקא אתם, ראשי העיר שהייתם צריכים להיות יותר קשובים, יותר מתחשבים ויותר דואגים מתנהגים בהפקר, שלא 2022 לומר בהפקר מוחלט!. בשנת כשמגדלי בסר הגבוהים והמהודרים וכולל אלפי עסקים בשטח של העיר בני ברק שמכנסים עשרות מיליארדי שקלים לקופת העיר, עדיין ראש העיר לא מתחשב באנשים עם מוגבלות. בני ברק זאת העיר הכי אכזרית לאנשים עם מוגבלות! ממש כך. אין גישה לעסקים השונים ולהסתובב ברחובות זה סיוט של ממש. ובכלל, בשום מקום בבני ברק אין נגישות! מעברי חצייה נותרו כמו שהוקמו בעת הקמת העיר, שברור לכול שהדבר מהווה מכשול אמיתי לאנשים עם מוגבלות. חייבים לעצור את טירוף המחירים! המדינה צריכה קודם כל לעשות בדק בית פנימי ולהנגיש את כל המוסדות הממשלתיים השונים, ורק לאחר מכן לעבור לסקטור הפרטי 2022 יולי | תמוז תשפ״ב 15