"הארגון - המגזין החברתי של ישראל" | 64 | יולי 2022, תמוז תשפ"ב

אומר לעצמו, אלך לעבוד בהייטק ואחיה כמו קינג. מערכות שלמות יתפתו לזה. אז הבעיה היא כושר ההשתכרות? לא קשור לכמה אתה מרוויח, אלא זה קשור כמה אתה יכול לעשות עם זה, עם מה שאתה מרוויח. לדוגמא: פעם בשביל לקנות דירה היית חודשי עבודה 40 צריך אני מדבר איתך על שנת כך זה היה. היום 1985 אתה צריך להשתכר פי חודשי 90 - שתיים ויותר כ עבודה בשביל להשיג דירה. זה מלמד הרבה על מה שקורה כאן. יש כאן עיוות על עיוות על עיוות זה למעשה טלאי על טלאי על טלאי מעין שמיכה הבנויה מטלאים זה נראה גרוע מאוד. אז מה אתה מציע לעשות כדי לשנות את המצב? הו, יש הרבה מה לעשות. בטח שיש מה לעשות. אבל הכול מתחרבש בתוך הנישה שלך ואתה אומר מה כבר ישתנה? למעשה כמה שישמע מוזר, הילדים שלנו היום זה התקווה שלנו! ממש כך! אני מקווה שהכול ישתפר והכל יהיה יותר טוב, הרבה יותר טוב. פעם הייתה תפיסה שיהיה טוב. כך היתה התחושה מאז אז היה רכב קונטסה 1967 אחד כמה עיתונים רק רשת רדיו אחת וטלוויזיה אחת. נראה שיש משהו תקוע. היה בכיר במוסד וחיי בשני חדרים. היום זה אחרת לגמרי. אני לא מבין מה הבשורה מבחינתך... הבשורה היא שבכל זאת, אני חושב שיש מה לעשות, כי אין מצב של אימפוטנטיות נרכשת. אין מציאות כזו. אבל מה לעשות הבעיה היא שלא רוצים לעשות מעשה - לא ברמה האישית אלא ברמה הלאומית. גם אני מתוסכל אנו חיים כאן המון שנים וזה לא נראה טוב. תנסה לפרט יותר את התיזה שלך בבקשה אתן לך דוגמא, תראה כשאתה מגיע לבית חולים אתה רואה שכל החולים שוכבים על מיטות החולים בחדרים ביחד: ערבי, חרדית, אתיופי, אשכנזי וספרדי וכל זה עובר בשלום בשקט ללא מריבות. אין לאף אחד בעיה עם זה. אבל כשאתה יוצא החוצה לכביש לחיים בחוץ לבית החולים בא לך למות מהלחץ. אתה פוגש בעולם אחר. והכי כואב הוא כשאתה הולך לבקר בצפון שם אתה רואה שיש בית חולים של מעברות ולא בית חולים מודרני כפי שצריך להיות. כפי שקיים במרכז הארץ. שוב נתקלים באפליה בין הפריפריות למרכז. תמונה קשה אתה מציג וודאי כי זו המציאות ולא רק זה, איפה הסולידריות הבינלאומית? נמחקה לגמרי. לא מספיק שאני מסודר באופן אישי. אתה רואה את הבעיות בעולם. אכפת לי ממה שקורה באוקראינה. למה שלא ניתן דעתנו על כך? משום שזה לא נותן לנו כלום אז לא בדיוק איכפת לנו ממה שקורה שם. אז מה יהיה בעצם? תס י י ם ע ם משה ו אופטימי האמת, אנחנו הולכים סחור סחור ולא יודע מה ילד יום. אסיים בתקווה שיהיה טוב בכל זאת. כושר ההשתכרות לא מדביק את ההתייקרויות מי יקנה לילדנו בית? אני חושב שיש מה לעשות, כי אין מצב של אימפוטנטיות נרכשת. הבעיה שלא רוצים לעשות מעשה ברמה הלאומית פעם בשביל לקנות 40 דירה היית צריך חודשי עבודה היום אתה צריך להשתכר חודשי עבודה 90 - כ 2022 יולי | תמוז תשפ״ב 25 כלכלה