"הארגון - המגזין החברתי של ישראל" | 65 | אוקטובר 2022, תשרי תשפ"ג

תקראו ותבינו למה מגיע למורות לחינוך מיוחד ה כ ל... הן מלאכיות שעושות עבודה מדהימה...חבקו אותן ותאמרו להן תודה בכל יום. בואו אני אספר לכן איך זה להיות מורה לאוטיזם בתפקוד בינוני - נמוך. את מגיעה בכל בוקר לבית ספר, אפילו אלוהים לא יודע איך היום יתחיל ואיך הוא יגמר. זה להיות בלחץ כל היום על כל דבר קטן אבל לרגע לא להראות להם שאת בלחץ כל היום על כל דבר קטן. זה לחוות רגעים שלא חשבת שתחווי בחיים, ולהגיד משפטים שלא חשבת שתגידי בחיים (״מספיק להכניס ידיות לפה״). זה לגלות כוחות שלא ידעת שקיימים בך. זה לדבר עם עצמך יום שלם בכיתה כי את גם מדברת אליהם וגם מדברת בשבילם. באיזשהו שלב את מוצאת את עצמך כבר בבית מתחילה לדבר עם עצמך, וזה לגיטימי לגמרי להגיד כל פעולה ופעולה שאת עושה. פעם בדקה. 1000 זה לחזור על מילים זה לחטוף את כל המכות כשאת מחבקת ועוטפת תלמיד לא רגוע, העיקר ששאר התלמידים לא יפגעו!!! זה לחזור הביתה כל יום עם סימן חדש על הגוף שאפילו לא שמת לב כבר מתי קיבלת אותו ובאיזו סיטואציה. זה להתפלל שהיום אף תלמיד לא יפספס בטעות ושההסעות היום יגיעו לשם שינוי לא באיחור. זה לראות הורים במערבולת אחת גדולה ולהושיט להם יד, זה להיות אוזן קשבת עבור ההורים וליהנות מכל הסיפור המרגשים שלהם. זה לראות דרכיהם את הילדים שלהם שהופכים להיות במשך השבוע גם שלי. זה לדעת שיש לך אחריות לא רק על הילדים שלהם אלא גם עליהם, ההורים. זה שכל שיחה עם בן אדם הולכת ככה: ״במה את עובדת?״ ״אני מורה״ ״אוי למה?״ ״אני מורה לחינוך מיוחד״. ״אה וואאוו זאת שליחות. זאת מצווה״ ״זה לא מתגמל בכלל״. ופשוט כל פעם מהתחלה כבר להגיד ישר שאת מורה לחינוך מיוחד וסופר להתגאות בכך. זה להסתכל על תלמיד ולנסות להבין מה עובר לו בראש, מה הוא רוצה להגיד והוא לא יכול. זה ללמוד לדבר דרך העיניים. להבין אותם דרך שפת הגוף והעיניים, להראות אהבה ללא מילים. לקבל אהבה ללא מילים. יאמר לזכותם, היום אני יודעת לקרוא אנשים. זה להיות מופתעת כל יום מהיצירתיות שלהם מחדש. מהחוכמה שלהם, מהנתינה שלהם, זה ללמוד להעריך דרכם את הכאן ועכשיו ולהיות רק בו. לעצור את מירוץ החיים כי מה שהיה קודם לא חשוב ומה שיהיה לא מעניין. זה לשמוע ילד מוציא קול בפעם הראשונה. אומר את המילה הראשונה שלו. זה להתרגש כל יום מחדש מהדברים הקטנים ביותר. להיות מורה לאוטיזם זאת זכות להכיר ילדים מדהימים שהחברה שלנו מתייחסת אליהם כשקופים ולראות את כל הצבעים המדהימים שבתוכם ולקוות כל יום שהחברה שלנו תדע לתת להם מקום כמו כולם בעולם. להיות מורה לתלמידים עם אוטיזים זה להיות נאהבת בכל רגע ולאהוב ללא גבולות. להיות מורה לתלמידים עם אוטיזם זה להיות אני! זה לישון בכל לילה עם סיפוק אדיר ועם משמעות בחיים. יקרים שלי, כשכולכם תלמדו לקרוא דעו נא שאתם האושר בחיי! אתם ממלאים אותי בטוב. כתיבה: ליהי פביאן מורה לחינוך מיוחד מדהימה, מתארת: איך זה להיות מורה לילד עם אוטיזם?