"הארגון - המגזין החברתי של ישראל" | 66 | דצמבר 2022, טבת תשפ"ג

את אהבתו לכדורגל החל בהיותו ילד "שיחקתי המון בשכונה והייתי בטוח שאמשיך הלאה אבל אבא שלי צינן את ההתלהבות שלי. היה אומר לי אין טעם להמשיך כי גם ככה אתה לא תוכל לשחק בשבתות, בשל היותנו שומרי שבת" בהמשך הרבה לשחק עם חברים, לפחות פעם בשבוע בליגת השכונות. למרבה האירוניה, התאונה עצמה קרתה דווקא בשבת בצהריים וכתוצאה מזה נקטעה כף רגלו הימנית: "בהתחלה בכיתי בלי סוף וזה די ברור. לאחר מכן שאלתי את הרופא: 'אתה הולך להוריד לי את כף הרגל?' והרופא ענה: 'כבר הורדתי...' הייתי בהלם. חשבתי, זהו! הלך עליי לא אוכל לשחק יותר כדורגל. לאחר שהתאוששתי מעט ועיכלתי את מצבי, אמרתי לאשתי ברגע הקשה הזה או שאנחנו ממריאים למעלה או שאנחנו הולכים אחורה מה שאת מחליטה!" משחזר עזי את הימים הקשים שעבר. "לשמחתי ולמזלנו המשכנו קדימה ומאז אנחנו רק פורחים. מה שקרה בפועל שהגיע אליי לבית החולים בחור גם קטוע רגל בשם אופירי ודיבר איתי. הוא סיפר לי שאפשר לעשות תוכנית שיקום ובין היתר לשים רגל תותבת. אני מודע לכך שאחרים לקחו את זה הרבה יותר קשה ממני. אפילו ברחוב אנשים התביישו להגיד לי שלום. אבל אני לקחתי את זה כדרך חיים. אני הבנתי שאין מה לעשות אלא להמשיך קדימה. בזכות אישתי, הגיעה תותבת אחרי שלושה חודשים בלבד. הסתגלתי מהר מאוד אליה ולעמוד על הרגליים ולא באמצעות כיסא גלגלים. רציתי להרגיש שהיא חלק ממני." אבל הכיוון לחזור לשחק כדורגל ועוד בנבחרת ישראל היה רחוק ובכלל לא במחשבותיו עד המפגש עם צח שחרור "באחד הכנסים של קטועי גפיים באשדוד לפני כארבע שנים נפגשתי עם צח שחרור שהוא היום מנהל הקבוצה. הוא שאל אותי אם שמעתי על כדורגל לקטועי רגליים. האמת, לא חשבתי על זה קודם. הוא בא עם הרעיון והוא עצמו קטוע רגל והתחיל לאסוף סביבו אנשים ולארגן מגרשים. הפכנו למעין קהילה של קטועי רגליים. אנו מקיימים אירועים משותפים ועוזרים האחד לשני." קטועי 3,000 - כ מהם 10% , גפיים מגיעים למפגשים היום יש בארץ בערך קטועי גפיים 3,000 כ המוכרים לנו. אבל רק מהם מגיעים לכנסים 10% הללו. בנבחרת יש היום שחקנים. ארבע מהם 15 שוערים שהם קטועי יד או עם מגבלה משמעותית ביד ואסור לשוער להשתמש שחקני 11 ביד והשאר שדה. המשחקים נערכים על מגרש בגודל על המגרש 60 X 40 2022 דצמבר | טבת תשפ״ג 25