"הארגון - המגזין החברתי של ישראל" | 67 | אפריל 2023, ניסן תשפ"ג

מדוע פתאום לא מפריע לציבור חסימות הכבישים? בעקבות הפגנות המחאה הגדולות שאינן פוסקות על רקע ההתנגדות של ציבור רחב מהרפורמות המשפטיות, אנו עדים לחסימות הכבישים בעיקר במרכז ת"א, ברחוב קפלן וכביש איילון, אבל גם בערים רבות אחרות: ירושלים, חיפה, ב"ש, ראשל"צ ועוד. עם כל הכבוד לזכות ההפגנה במשטר דמוקרטי שכולנו חרדים לקיומו, חסימות הכבישים גורמים לשיבושים רבים לא רק בכביש אלא בעיקר משבשים את אורח חיינו וסדר יומנו. והרי איזה פלא, אף אחד לא קם ולא קובל ומתריע מפני התופעה הזו החוזרת ונישנת מדי מוצאי שבת ואף בימי חול. כאילו כולם מסכימים שבשם הדמוקרטיה כאמור מותר לפגוע ולחבל בסדר היום שלנו. ממש לא נסבל ולא נסלח. ומדוע אני מתריע וכועס על כך? לא רק בשל אמיתות הדברים ושזה בהחלט בלתי נסבל אלא בעיקר בשל הצביעות הזועקת לשמים. ובמה הדברים אמורים? אני מתכוון לימים שבהם הובלתי את הנכים להפגנות גדולות וגם, נכון, גם אנחנו חסמו כבישים בזעקתנו לחמלה ולקבל את זכויותינו בכל הקשור להתאמת הקצבאות ולהעלות את הקצבה לשכר מינימום ואז באותם ימים וגם היום לא מכבר, לפני כשנה ויותר, פתאום התברר שזכות ההפגנה אינה עומדת לנכים על כיסאות גלגלים והמשטרה פיזרה את המפגינים הנכים לעיתים אף בכוח לא סביר. ואיפה היה כל עם ישראל בסיטואציה הזו? איך זה שלא הקים צעקה לאפשר את ההפגנות? העם נאלם ושתק במקרה הטוב ובמקרה הגרוע יותר – גער והתלונן נגד הנכים שהם פוגעים בהפגנותיהם בסדר היום של הציבור ומשבשים את החיים. איזו צביעות. דמוקרטיה וזכות ההפגנה עומדת לכולם גם לנכים! ואם מאפשרים למפגינים להפגין בנושאים פוליטיים למרות שנדמה שחלקים מתוכם נראים כאנרכיסטים אז וודאי וודאי יש לאפשר לנכים להפגין ולמעשה לכל קבוצה וגם לחסום כבישים. לא מקובל עליי האפליה הזו. מה, בגלל שאנו נכים אז מונעים מאיתנו את זכות ההפגנה? לא די בכך שמונעים מאיתנו זכויות המגיעות לנו על פי חוק אז גם למחות אסור לנו? זו צביעות שאין להשלים עימה ואני קובל עליה בכעס גדול! יתר על כן, כשהובלתי למאבק צודק על קיומנו שמעתי ביקורת שאנחנו מפריעים ואפילו פוגעים בנוסעים ובכאלה שבדרך לביתם או לכל מטרה אחרת וכאן, בהפגנות של היום ע"י מופרעים ופורעים, הס מלדבר ולהעיר. אין מילים ואין דיבור ובתקשורת לא מדברים שזה פוגע בציבור והכל עובר חלק, ציבור יקר, אני מאוד מקווה שאם נצטרך לרדת לכביש מעכשיו אני מקווה שתבינו אותנו, כי במאבקים שלנו המדובר על הזכות שלנו לחיות בכבוד! תנו לנו את הכבוד להפגין ולהילחם על קבלת זכויותינו ואל תלינו עלינו. זכות הלקוחות לראות מה קונים... יש לי בקשה אולי מעט חריגה אבל מאוד חשובה ואני מפנה אותה בשמי ובשם ציבור האנשים עם מוגבלות, ציבור המבוגרים ולמעשה בשמם של כל הלקוחות, לכל בעלי הסופרים בארץ: בבקשה להוריד את מטחנות הבשר בסופרים לגובה העיניים. ממש כך! חשוב שציבור הלקוחות ובמיוחד אנשים עם במה זכויותיהם של המפגינים בימים אלה שונות מהזכויות שלנו? (צילום: שי קוריאנסקי) זה ביחד בחברות וברגישות. ולא בסכסכנות ופלגנות, חס וחלילה. לא בשנאת חינם ולא ברוע. בואו נפסיק לתת לפוליטיקאים ואינטרסנטים לסכסך בנינו. שימו לב לכך, שרק כשהם מסתבכים בכל מיני עניינים אז הם פונים לעדתיות ואומרים: "אני מזרחי אני ככה וככה..." מזמין את כולכם לבקר בבתי העלמין הצבאיים ותראו את השמות של הגיבורים וגיבורות שנפלו כדי לאפשר לנו להמשיך כאן. תמצאו שם שמות מכל העדות ומכול חלקי המדינה. תאמינו לי. וחשוב לזכור ולהדגיש: אל תזכרו אותם רק ביום הזיכרון. תזכרו אותם בכל רגע בחיים שלנו. תזכרו אותם בתור לסופר, בכביש, בחניה, בכדורגל ובכל מקום שנפגשים. אסור לנו לשנוא אחד את השני. זו לא דרך חיים. אלו לא החיים שאנו חפצים בהם, רווי שנאה, סכסכנות ופילוג. בכנסת חברי וחברות 50 - ישראל יש היום כ כנסת מעדות המזרח ואיני רואה איזה שינוי בשל כך. באוניברסיטאות יש סטודנטים מכל העדות, בצבא כולנו כאחד, בע"ה ובזכותו נשמור על המדינה שלנו, נוריד את הכעס מליבנו, נדאג לילדים והנכדים שלנו שיגדלו במקום טוב, בטוח ושוויוני, כי בעוד כמה שנים הכול פה יהיה של כולם והימים האלה יעברו מהעולם. דור חדש יבוא וינהיג את המדינה ומה שהיה פעם לא יחזור, בע"ה יתברך יבואו ימים טובים, שקטים ומלאים בבריאות ושמחת חיים לכולנו, אמן ואמן!!!! 2023 אפריל | ניסן תשפ״ג 21