"הארגון - המגזין החברתי של ישראל" | 67 | אפריל 2023, ניסן תשפ"ג

צדוק אביחי עומסי כשעמדתי מתחת לחופה, פרצתי בבכי..." צדוק עומסי מה שקרה לי לפני שבוע, בחתונה שלי, יישמע לכם הזוי, צירוף מקרים נדיר, צחוק הגורל א ו א י ך ש ת ק ר א ו לזה. כנראה אלוהים ראה בי היורש של אברהם אבינו והחליט להעמיד אותי בניסיונות הכי קשים, אך בניגוד לאברהם אבינו, אני לא הצלחתי לעמוד בהם. הכל התחיל לפני שנתיים: הייתי באיזה כנס של סטודנטים ושם פגשתי את כרמית. איני יודע לומר בוודאות שהתאהבתי בה ממבט ראשון, אבל משהו בבחורה הזו צד את עיניי וכבש את לבי. בהפסקה של הכנס, ניגשתי אליה ושאלתי אם היא רוצה להצטרף אלי לכוס קפה. לשמחתי, היא הסכימה. התחלנו לשוחח. היא סיפרה לי את סיפורה האישי והלא קל: מסתבר שהיא בת יחידה להורים (אשר היו אף הם ילדים יחידים להוריהם), אשר נספו בתאונת דרכים איומה, כשהיא הייתה בסך הכל בת . מאז, היא נדדה בין בתי 4 יתומים לפנימיות והצליחה לגדול ולהתפתח, למרות שלא היה לה מהיכן לינוק חום, אהבה וחיבוק עוטף, שכל כך היו חסרים לה מאז אובדן הוריה. היא הוסיפה ואמרה שהיא עדיין מחפשת את האחד שיעניק לה אהבה וישלים לה את כל מה שהיה חסר .4 לה מגיל הסיפור של כרמית כמו לקח סכין חד והחל לדקור את גופי אני בדרך כלל בחור חזק שלא מתרגש כמעט מכלום, אך הסיפור של כרמית כמו לקח סכין חד והחל לדקור את גופי, על מנת להעביר אלי את תחושת הכאב שעלה מתוכו. לבי החל לבעוט בתוכי, למשוך לכיוונו את המחשבות בראשי ולמלא אותן בתובנות שאולי אני הוא האחד שהיא מחפשת. לא יכולתי להישאר אדיש לאיתותי הלב ושאלתי אותה אם נוכל לשמור על קשר. כרמית השיבה בחיוב, אפילו בשמחה. שמרנו על קשר, שהלך והתהדק עם הזמן, וכעבור כחודש, הפך באופן רשמי לאהבה ענקית. אחרי שלושה חודשים, אפילו עברנו לגור יחד. אין לי מילים לתאר את עוצמת האהבה שהענקתי לכרמית, והיא, מצדה, תמיד אמרה לי שהיה שווה 2023 אפריל | ניסן תשפ״ג 72