"הארגון - המגזין החברתי של ישראל" | 67 | אפריל 2023, ניסן תשפ"ג

לפניכם סיפור חיים מדהים שעברה נעמי חייקה, מעובדת וותיקה בעירייה גדולה ומשגשגת בישראל להתמודדות עם בשורה קשה שכמעט הביאה לסיום חייה ועד למהפך ענק ובלתי יאמן. נעמי מספרת בגילוי לב ובגוף ראשון על חייה החדשים העצמאיים באמצעות פיענוח מספרים ואנשים. מדהים ולא יאמן עד שאני, באופן אישי, חוויתי את יכולותיה לפענח את המספרים ולהעניק אופטימיות שכל כך נחוצה לנו בימים אלה. מאת: נעמי חייקה 2 012 ק י ץ חודש אוגוסט, אנ י נשו אה ל מ ש ה , איש כ וחות הביטחון שנעדר שעות ארוכות מהבית בגי ן 4 - עבודתו . אמא ל ילדים מדהימים שהקטן שבי ניהם עדי י ן אי נ ו , עובדת בעירייה 6 בן ה ג ד ו לה ו ה עש י רה בישראל. כידוע, חודש אוגוסט הוא החודש של החופש הגדול, הילדים בחופשה ואנו מחליטים על חופשה משפחתית. "הלוקישן" שנבחר רודוס- י ו ו ן , ים, חופש, יעד יחסית קרו ב , מה צר י ך יותר? החיים הטובים והמושלמים! כמה י מ י ם לפ נ י נסיעתנו המתוכננת ליוון ביצעתי מספר הבדיקות רפואיות שגרתיות במסגרת עבודתי בעירייה. נ ז כ י ר כ י אחת לשנתיים נדרשנו העובדים, לבצע בדיקות סקר מנהלים, יום אחד של ביקור במרכז רפואי, בו הצוות הרפואי עורך בדיקות מקיפות לעובד וזאת ע"מ לשמור על בריאותו, עניין שיגרתי ומבורך. בתום י ום הבדי קות ה ר ו פאה האח רא י ת סיכמה כי הבדיקות שלי אכן תקינות, יחד עם זאת ישנם בדיקות שיגיעו ישירות לרופאה הפרטית שלי והיא תעדכן אותי. שמחתי על התשובה של הרופאה האחראית ויצאתי מהמרכז הרפואי הישר להכנות לקראת החופשה המתקרבת, לארוז את המזוודות ולהיערך לנסיעה. היום הגיע, נסענו כל המשפחה לח ו פשה הגדולה, היה ממש נפלא: האיח וד המשפחתי, הקיץ, השמש וחוף הים שהעניקו לנו הנאה רבה. היינו חופשיים ומאושרים. דבר לא הכין אותי "לשבר" המתקרב... החופשה הסתיימה, וכך גם החופש הגדול. בדרכנו הביתה כשאנו על המטוס, ערכתי לי כהרגלי רשימה של המשימות שעלי לבצע עם שובינו ארצה. הילדים שלי כולם תלמידים הלומדים בבתי ספר, והיה עלי לקנות לכולם ספרים, מחברות , תלבושות לבית הספר ולהיערך לשנת הלימודים האמורה להיפתח בימים הקרובים. הגענו הביתה, בחוץ יום קיץ חם, אני זוכרת את היום הזה כאילו היה זה אתמול, הכלב שלנו טוטו חזר מהפנסיון והילדים שמחו מאוד לקבל את פניו, השמחה בבית הייתה גדולה, בעלי יצא להשקות את הגינה , "הצמחים זעקו למים " החום בחוץ היה לוהט. פירקתי את המזוודות, לפתע הטלפון צלצל... כרגיל, אף אחד לא ניגש לענות ואני רצתי והרמתי את השפופרת. מאחורי הקו הופתעתי לשמוע את קולה של הרופאה האישית שלי, ד"ר רוזנטל. וחשש נגנב למוחי: "מה קרה?" שמעתי חושבת לעצמי. "הבדיקותשלך הגיעו, זה סרטן וזה נדיר" אמרה הרופאה. הרגע הזה צרוב לי כמו קעקוע בלב. המבטא הרוסי הכבד שלה הסגיר אותה, לא הספקתי להוציא מילה מהפה והיא אמרה לי: "היכן את? אני כבר שבוע מנסה להשיג אותך?" חייכתי לעצמי והזיכרון המתוק של החופשה האם יש מישהו שמקשיב לחלומות שיש לנו בלב? 2023 אפריל | ניסן תשפ״ג 76