"הארגון - המגזין החברתי של ישראל" | 67 | אפריל 2023, ניסן תשפ"ג

"עברנו את פרעה נעבור גם את זה" (מאיר אריאל) הילדה האבודה שהייתי התב ג ר ו ת י ו ב ג ר ו ת י המורכבת בעיקר מניתוקים וחיבורים אבדות ומציאות הצמיחה את התשוקה העזה לעזור לכל מי שרוצה להתחבר ולמצוא שורשים. לשורשים שלנו, לזהות ולמקור ממנו באנו, יש חשיבות עליונה ואם משהו חסר שם לרוב נרגיש חסימה ואי נוחות עד שנשלים את התמונה המלאה. על אחת כמה וכמה אצל בוגרים שאומצו. כשמדובר בבוגרים שאומצו לא חשוב באיזה גיל ועד כמה הם נמצאים במשפחה חמה ואוהבת או יצרו משפחה חדשה מדהימה. לרוב הם יחוו חור, מקום ריק משועבד לשאלות כמו למה נמסרתי לאימוץ? ויתרו עלי? האם יש לי בקצה השני של העולם אחים? האם הם מחפשים אותי? יודעים עלי? ואולי הם פה לידי בשכונה המקבילה ואפילו לא יודעים על קיומי? יש את אלו שאין להם צורך, או בוחרים שלא לחפש בפועל משפחה ביולוגית ועושים את התהליך של תשובות וסגירת פערים עם עצמם או עם אנשי מקצוע. ויש את אלו המתכתבים שנים עם הצורך והרצון למצוא את שורשיהם הגנטיים. הם מאוד רוצים למצוא את משפחתם הביולוגית אך אזוקים בפחדים של מה יגלו, ואם יקבלו אותם ומפחדים מעימותים ודחיה. מנסים וחוזרים בהם, מתקשרים אלי ונעלמים, לפעמים חוזרים אחרי מספר חודשים או שנים ולפעמים בכלל לא. בדיוק כמו עודד, שכבר כשהתקשר אלי 67 היה בן בפעם הראשונה. הוא ידע שאומץ מעיירה נידחת בדרום אמריקה. היו לו מעט מאוד פרטים, כמה תמונות מהילדות ומסמך עם שם משפחתו הקודם (שם נפוץ מאוד במדינה ממנו הגיע). בשיחתנו עודדתי אותו שאפשר ללכת על זה ואפילו בלי הרבה פרטים, גם אם זה תהליך ארוך יש דרכים להגיע לחקר האמת. עודד קבע איתי פגישה אך יום לפניה כתב לי שלא יוכל להגיע. היו עוד פעם פעמיים כאלה. עד שלפני 70 שלוש שנים כשהיה בן התקשר ובנחרצות אמר שהוא מוכן! כמו עו דד יש רבים מהמחפשים, המגיעים נחושים לכאורה "ללכת על זה", רק שבשמיעת הסי כו נים , הסי כו י ים והסיבוכים הצפויים בעלילה, או דווקא ההפך כשיש אחוזי הצלחה גבוהים שכן ימצאו הם מקבלים רגליים קרות. לרוב יש למחפש צורך בעוד זמן של עיבוד והפנמה, "לישון על זה". לרוב הוא יתעורר על עצמו יתנער ויחזור לחוקר. הסיכוי ואפילו הקלוש ביותר שהחור הריק הפנימי יתמלא הוא מאוד חזק. חזק מכל הפחדים. לכל מי שמגיע אלי אני תמיד אומרת שכל תגובה כל החלטה היא בסדר גמור. לכל אחד ואחת מאיתנו יש קצב שונה ולפעמים הלא נודע כל כך משתלט עלינו עד שנעדיף להישאר כבולים. המחפש שגם ככה סוחב על גבו את עול האבדן, השאלות, ההחמצות והכאבים בטח שלא צריך להאשים את עצמו על ההתלבטויות האלה ועל הפחדים. יש גם את הצד השני – אלו המחפשים בת בן משפחה שמסרו לאימוץ. כאן מדובר בעיקר באימהות שנאלצו למסור את הבן או הבת שלהן. במקרים רבים הן מלאות רגשי אשמה וייסורי מצפון תהיות ופחדים גם לאחר שכבר יש להן ילדים נוספים. לעיתים הן אפילו מסתירות את זה ממשפחתן החדשה וחיות עם כובד עברן בבדידות גדולה. מה קשור? בין אבידות ומציאות, כבלים וחופש, ולילדים מאומצים ושורשים גנטיים... 2023 אפריל | ניסן תשפ״ג 94