"הארגון - המגזין החברתי של ישראל" | 68 | יולי 2023, אב תשפ"ג

משרד החינוך; משרד הבריאות; משרד האוצר; משרד המשפטים; משרד הכלכלה; משרד הבינוי והשיכון; הביטוח הלאומי; משרד הביטחון. יש כ- עמותות שמטפלות 550 באנשים עם מוגבלות. הגופים הללו לא מתואמים ביניהם, דבר שמוביל לאנדרלמוסיה רגולטורית, לחסמים בירוקרטיים ולפגיעה משמעותית במיצוי הזכויות של אנשים עם מוגבלות. אנשים רבים חושבים שהטיפול באנשים עם מוגבלות מתרכז במשרד הרווחה ובביטוח הלאומי. הלוואי שכך היה. לדוגמה, פעמים רבות יש יותר ממוגבלות אחת לאדם מסוים. חבר שלי הוא אבא לבחור על הרצף האוטיסטי וגם עם מוגבלות נפשית. לחבר אחר, בת עם מוגבלות שכלית ומוגבלות נפשית. האבסורד, הוא שבבחור ובבחורה הזו מטפלים משרדי ממשלה: 2 משרד הרווחה (באוטיזם ובמוגבלות שכלית) ומשרד הבריאות (שאחראי על מוגבלות נפשית). הזוי. לא פחות. בעיה משמעותית נוספת שמשרד ייעודי לצרכים מיוחדים צריך לטפל בה, היא שהחברה הישראלית לא באמת משלבת ולא מכילה ולצערי אפילו מדירה ומפלה אנשים שיש להם ולהן מוגבלות. מ ע ב ר לכך, הם ס ו ב ל י ם מסטיגמות ודעות קדומות. הכללה ושילוב אמיתיים ומלאים של אנשים עם מוגבלות לדעתי, השינוי יבוא רק ממקום אחד: הכללה ושילוב אמיתיים ומלאים של אנשים עם מוגבלות – גם בעבודה וגם בחברה. לצער י, אנש י ם עם מוגבלות לא מצליחים להשתלב בשוק העבודה בגלל סטיגמות ודעות קדומות שיש כלפיהם ובעיקר בגלל חסמים שחוקי המדינה מטילים עליהם – חובה לטפל בזה. מבקר המדינה קבע שהמשק מפסיד כתוצאה מאבטלה של אנשים מיליארד 5 עם מוגבלות שקלים כל שנה. אז מה אפשר לעשות? יש לאכוף את החוק לשילוב עובדים 5% של לפחות עם מוגבלות בכל גוף ממשלתי שיש בו יותר עובדים, שנכנס 100 - מ . מדובר 1.1.2017 - לתוקף ב על עשרות אלפי משרות לאנשים עם מוגבלות – בדיוק במקומות שבהם מתקבלות ההחלטות לגביהם. במקביל - יש ליצור משרות ייעודיות לאנשים עם מוגבלות (הם מהווים מהאוכלוסייה!). 15% ה ש י ל ו ב ש ל ה ם בא רג ו נ י ם צ י ב ו ר י י ם ו מ מ ש ל ת י י ם מאפשר להם להשפיע ולהיות מעורבים בצורה משמעותית בתהליכי קבלת ההחלטות וגם על ההחלטות שמתקבלות לגביהם בכל תחום. יש צורך במשרד ייעודי אחד, שיסנכרן את כלל הפעילות הממשלתית צריך גם לבטל את החסם המרכזי בכניסה של אנשים עם מוגבלות לשוק העבודה: החוק שקובע שאנשים עם מוגבלות שמתח י ל י ם לעב ו ד מפסידים כסף כשהם מתחילים לעבוד- החל מסכום נמוך ביותר של שח (הדיסריגארד). 5,300 ז ה ו ח ס ם ש פ ו ג ע במוטיבציה של אנשים עם מוגבלות לצאת לעבוד. לדעתי, יש להעלות את ה"דיסריגארד" שממנו מתבטלת הקיצבה לסכום 1.5 . פי ₪ 15,000 של מהשכר הממוצע במשק. משרד ייעודי כזה יוכל לטפל גם במשפחות המיוחדות, שיש להן ילדים עם מוגבלות - שחייבות לקבל מענה. מחקר של משרד הכלכלה, הצביע על חסמים רבים בפני משפחות, בייחוד משום ששוק העבודה לא מותאם לצרכים המיוחדים שלהן. כתוצאה מכך, נגרמים הפסדים כספיי עצומים לכלכלה - כתוצאה מההתעלמות וההזנחה של המשפחות המיוחדות. מדובר בהפסד מיליארד שקלים 7.5 של מידי שנה למשק. ההשקעה במשפחות המיוחדות היא ההשקעה החברתית המשתלמת ביותר. משפחות מוכנות לעשות הכול על מנת שילדם יתקדם ויתפתח, ולהביא אותו למימוש הפוטנציאל שלו. אז לסיכום, רק משרד ייעודי אחד, שיסנכרן את כלל הפעילות הממשלתית מול אנשים עם מוגבלות יוכל להביא למיצוי זכויות, לשילוב שלהם בעבודה, ו גם לכך שצרכי הם המיוחדים יילקחו בחשבון במצבי חירום. בשנים האחרונות הוקמו משרדי ממשלה רבים כתוצאה מאילוצים קואליציוניים. והנה לנו משרד אחר, חשוב, שיוכל לסנכרן ולתאם משרדים 9 פעילות של שונים, ולהיות המענה של יותר מ- מיליון אזרחים ואזרחיות מצד אחד, ומן הצד השני – לייצג אותן ואותם ואת משפחותיהם סביב שולחםן הממשלה. משרד כזה קיים במדינות שונות בעולם, ראוי לאמץ את הרעיון הזה גם אצלנו. הכותב הוא מייסד מיזם הפייסבוק והלינקדין "סיכוי שווה" לשילוב אנשים עם מוגבלות /https://www.facebook.com/sicuyshaveh : בעבודה ובחברה. קישור לדף 2023 יולי | אב תשפ״ג 39