"הארגון - המגזין החברתי של ישראל" | 70 | דצמבר 2023, טבת תשפ"ד

יש גם אפליה כנגד מוגבלות נפשית: בתקנות הפיקוח על מעונות נקבע ש"לא יועסק במעון יום עובד החולה במחלת נפש...". הכוונה היא למנוע מצב שיעבדו במעונות אנשים שעלולים להיות סכנה עבור אותם ילדים: חולים בשחפת, במחלות מדבקות, טפילים של מחלה מידבקת ו.... מי שחולה במחלת נפש. כלומר: אזרחים, 250,000 , לפי מדינת ישראל שהם עם מוגבלות נפשית - מוגדרים מסוכנים לפחות לילדים. כולל הלומי קרב, פוסט-טראומטיים, שלצערי רבים כאלה יצטרפו מאז השבת השחורה. אבל שיא האפליה הוא "חוק לרון" והדיסריגארד, שהם החסם הכי גדול בפני אנשים עם מוגבלות שרוצים להשתלב בחברה והסיבה המרכזית לאבטלה שלהם. החוק קובע משכורת ש"ח שממנה מתחילים 5,700 של לקחת לאנשים עם מוגבלות את הקיצבה. כשאנחנו מתחילים לעבוד, אנחנו שואלים: "כמה נרוויח?". לעומת זאת, אדם עם מוגבלות שואל: "כמה אני מפסיד כשאני מתחיל לעבוד?". זה חוק שפוגע במוטיבציה של אנשים עם מוגבלות לצאת לעבוד ובעצם אומר להם: שבו בבית, אחרת תפסידו כסף. אנחנו נמשיך לדרוש העלאה של 1.5 שח - פי 15,000 - הדיסריגארד ל מהשכר הממוצע במשק. ונגישות, שמשמעותה שוויון, היכולת של כל אדם עם מוגבלות לבצע פעולות בסיסיות. נגישות זה לא רק רמפות וכסאות גלגלים, אלא גם נגישות בשמיעה, ראייה, פישוט לשוני לאנשים עם מוגבלות שכלית. תבינו- המדרכות בתל אביב משוקעות. זה נכון. אבל הן משוקעות עבור עגלות ילדים. לא עבור כסאות גלגלים של אנשים עם מוגבלות. רוב המדרכות- ותאמינו לי חרשתי את כל תל אביב- פשוט לא מתאימות לאנשים עם כסאות גלגלים! הירידה לכביש במעברי חצייה משובשים. הם עם סנטימטרים 5 הפרשי גבהים של במקרה הטוב. כסאות גלגלים נתקעים שם. או מתהפכים. או פשוט לא עוברים! גם החברה הישראלית סטיגמטית ומפלה אנשים עם מוגבלות אבל גם החברה הישראלית סטיגמטית ומפלה אנשים עם מוגבלות, מסקרים 48% : שנים 5 - שהתפרסמו לפני כ העידו שלא יסכימו לגור לצד אדם עם שלא 61% ; מוגבלות נפשית או אוטיזם יסכימו להשכיר להם דירה. מהישראלים בגיל העבודה 71% מועסקים במשק, בקרב אנשים עם מועסקים. אלה 51% מוגבלות - רק בשורות קשות למצטרפים החדשים לעולם המוגבלות לצערי. בכדי להבטיח את השתלבותם של מי שקיבל מוגבלות במלחמה ובטבח הקשה, חובה על מדינת ישראל ליצור בחקיקה חובה לשלב אותם בעבודה (כמו אכיפה של החוק שמחייב שילוב עובדים עם מוגבלות בכל גוף 5% של ציבורי שיזמנו בסיכוי שווה, בשנת ). יש לחייב אוניברסיטאות לקלוט 2017 ללימודים אנשים עם מוגבלות במכסות מסויימות. חובה לטפל בנושא הנגישות בערים השונות, בכל ההיבטים: נגישות פיסית, נגישות קוגניטיבית, רגשית, לחירשים ולעיוורים ועוד. אז במסגרת הריסטארט על החוזה בינינו לבין המדינה, חובה לעשות ריסטארט גדול ביחס של המדינה, וגם של החברה הישראלית לבין אזרחיה עם המוגבלות: חובה לבטל ולתקן את מערכת החוקים שמפלה אנשים עם מוגבלות. ליצור חקיקה שתעניש מי שמפלה אנשים עם מוגבלות בגלל מוגבלותם. ליצור מנגנון שיטפל בצרכים המיוחדים שנוצרו אחרי האסון הגדול. על מנת לאפשר לאנשים עם מוגבלות שהצטרפו למעגל המוגבלות - להמשיך בחייהם, לעבוד, להקים משפחות, להשתלב בחברה, להיות עצמאיים, ולהמשיך בחייהם - מהיכן שהשתנו או נפסקו במתכונת שהייתה מוכרת להם. אין חוסן לאומי בלי ערבות הדדית. משמעותה של ערבות הדדית היא שילוב והכלה של מי שקשה לו יותר, של מי שנראה אחרת, מתנהג אחרת, הולך אחרת, רואה, שומע ומדבר - אחרת! המדינה חייבת להילחם את מלחמתם של אנשים שיש להם מוגבלות לקבל סיכוי שווה להשתלב בעבודה ובחברה! *אורן הלמן הוא אבא לילדה עם צרכים מיוחדים, ייסד את מיזם "סיכוי שווה" לשילוב אנשים עם מוגבלות בעבודה ובחברה, לשעבר, סמנכ"ל בחברת החשמל. /https://www.facebook.com/sicuyshaveh : קישור לדף זאת חברה חברה טובה מבינה, רגשית ומתחשבת! 2023 דצמבר | טבת תשפ״ד 39