"הארגון - המגזין החברתי של ישראל" | 71 | אפריל 2024, ניסן תשפ"ד

יד קשה נגד המזלזלים בהתרעות ביטחון פעמים רבות אנו מתרגשים עד דמעות מהסיפורים שמייצרת מהמדינה המיוחדת שלנו בכל הקשור לנתינה אין סופית, באהבה, בסולידריות חברתית ואפילו בהקרבת חיינו לטובת אחרים. אנחנו יכולים לכעוס ולגדף נהג שחוסם אותנו בכביש, מעשה פעוט ושולי ולשמוע אחרי זה שאותו נהג שכב על רימון שניזרק לעבר חבריו בקרב כדי להצילם ממוות. מצד שני, אנחנו מזלזלים ומצפצפים על חוקים ותקנות אפילו כשמדובר בנושאים מצילי חיים. אני לא מבין את האנשים ששומעים בוקר וערב על אזהרות מסע לכל מיני מדינות בעולם שיש לנו כישראלים, גורמי הביטחון המל״ל ועוד מזהירים אותנו על סכנת חיים בטיסות למדינות מסוימות והם ממש לא מתרגשים מהאזהרות הללו ולא מתייחסים אליהן, כאילו הם לא מכאן. גורמי הביטחון השונים, פונים אלינו בכל מדיה אפשרית ומתריעים בנו שלא לטוס למדינות עוינות ומסוכנות, אך חלקנו מצפצפים ולא מתייחסים ואף מזלזלים בהתרעות הללו וטסים עם המשפחות כאילו לא דיברו אלינו. כאילו עושים דווקא. זה ממש לא מובן שלא לדבר על חוסר האחריות שבדבר באופן שאי אפשר להשלים עם זה. אני רוצה להציע הצעת חוק שכל אזרח ואזרחית שלא מקשיבים להוראות גורמי ביטחון המוסמכים ויצאו למדינות עוינות ומסוכנות יחכו להם בנתב״ג לפני היציאה נציגי הביטחון, הם יסבירו להם שיש סכנה ממשית לשלומם במדינה שהם טסים ושאסור לטוס לשם ולבסוף כשהם יחליטו שהם כן טסים למרות כל האזהרות והסכנות, הם יצטרכו לחתום על מסמך משפטי שהם טסים על דעת עצמם ואחריותם ושהם לוקחים סיכון שהם עלולים להיפגע ואם חס וחלילה הם נפגעים, זה על אחריותם. נכון שמדינת ישראל זה ביתם של היהודים וישראלים לעד, אך הציבור חייב להיות ממושמע וקשוב להוראות ביטחוניות ואם יש כאלה שבכל זאת מזלזלים ומצפצפים על ההוראות שיתמודדו לבדם. מדינת ישראל צריכה להתחיל לעשות סדר בבלגאן במדינה. לא יתכן שנזלזל על באזהרות המסע שגורמי הביטחון מתריעים ואחרי זה נתחנן ונשאל איפה המדינה, ועוד נצפה שהמדינה תשלח ותסכן את טובי בניה כדי להביא את אותם האזרחים שמזלזלים בהוראות ביטחון המדינה. התופעה הזו חייבת להפסק ומייד! הציבור חייב להיות ממושמע להוראות הללו שהם מצילי חיים ממש ובמקרים שאזרחים לא ישמעו להוראות ויקלעו למצוקה ובעיה הם יצטרכו להתמודד עם התוצאות בכוחות עצמם. לתת נשק גם לאנשים עם מוגבלות מיליון אנשים 1.3 במדינת ישראל חיים עם מוגבלות ולא יתכן שבכנסת ידברו על אזרחי המדינה ולא ישתפו את ציבור האנשים עם מוגבלות. לאחרונה בעקבות המחדל הביטחוני ומלחמת 'חרבות ברזל' והתגברות הטרור יש נכים שמעוניינים להחזיק נשק והם נתקלים בבירוקרטיה. לאחרונה נפגשתי עם גורמי ביטחון ובראשם השר לביטחון פנים איתמר בן גביר והעליתי בפניו את הסוגייה. הסברתי לשר, שלא מדובר במן נשק לכל סוגי הנכויות, אלא מדובר בנכים המתפקדים באופן רגיל והם יכולים לשאת ולהשתמש בנשק. חשוב לציין, שנכים רבים פנו לארגון נכי ישראל בעניין וביקשו מהארגון להתערב בנושא ולגרום לשינוי הגישה ומתן נשק לנכים בהתאם לרמת נכותם המאפשרת נשיאת נשק ותפעולו. לדבריהם, העדר נשק בחזקתם גורמים להם במצבים מסוימים להרגיש חסרי ביטחון ולא מוגנים. ולא חסרות דוגמאות למצבים כאלה: נכים הנתקעים בכבישים שמקורבים לערים ערביות, או נכה המזהה אירוע פח"ע ויכול לעזור לנטרל מחבל ועוד. בוא נודה על האמת ונאמר זאת בגאווה ובראש מורם: אם אנחנו התגברנו על הנכות, אם אנחנו מביאים מדליות זהב בספורט, אם אנחנו עושים קניות בסופרים, אז אנחנו בהחלט גם יכולים להגן על עצמנו ובמקרים מסוימים אנחנו אף יכולים לסייע ולעזור בנטל. הציבור חייב להיות ממושמע וקשוב להוראות ביטחוניות יש להקל בבירוקרטיה באופן דחוף! נכים שנתקעים בכבישים או שחלילה נקלעים לאירוע פח"ע יכולים לעזור לנטרל את המחבלים ובכך למנוע פגיעה קשה משולחנו של מומו 2024 אפריל | ניסן תשפ״ד 28