"הארגון - המגזין החברתי של ישראל" | 73 | אוקטובר 2024, תשרי תשפ"ה

ברשויות, שהפגינו מסירות ואכפתיות, הצליחו לפתור בעיות מורכבות במציאות המשתנה. זו דוגמה מצוינת לדרך בה ניתן ליצור חוסן בחירום. ובמעבר מתבקש - עד כמה לדעתך, הציבור בישראל טולרנטי כלפי אנשים עם מוגבלות? עד כמה החברה הישראלית מכילה אותם? אני חושב שכל המערכת עברה כברת דרך, חלק מזה בגלל הלחץ של החוק. נכון אני לא אוהב חוקים שיש בהם, סנקציה פלילית או סנקציה אחרת אבל בסוף אתה יודע הרצון הוא ליישם את החוק, גם ע"י הממשלה וגם ע"י הרשויות המקומיות. המצב היום שהרשויות המקומיות לוקחות יועצי נגישות ומטפלות ועושות תוכנית שנתית בנושא הנגישות. אמנם זה לא חוכמה נגיד בעיר כמו שלי (מודיעין מכבים רעות)שרוב העיר מונגשת באופן כמעט מלא כי זו עיר חדשה. אבל יש מקומות שבהם צריך גם להסתכל על זה קצת אחרת כך למשל את ירושלים. עיר מאוד עתיקה, אף אחד לא מצפה שהאזורים עתיקים יונגשו באופן כזה, שאתה תתקבל את הטופ של הטופ של הנגישות מצד אחד. מצד שני, במקומות בוודאי חדשים לחלוטין אין בכלל פשרה. היום כולם מבינים שהם לא יכולים לעשות פרויקט אם הם לא יעשו נגישות כמו שאתה לא יכול לעשות פרויקט אם לא תעשה כיבוי. כמו שאתה לא יכול לעשות פרויקטים בלי שתוציא בסוף עם כל החשמל 4 טופס ואינסטלציה וכל הדברים האלה שהם חובה בפרויקט. וזה הניצחון הראשון. הדבר השני, שאתה רואה שזה מחלחל גם למקומות המרוחקים המוחלשים ששם, מטבע הדברים, זה יותר קשה גם במשאבים וגם תכנונית. ואתה רואה שגם שם המערכת עשתה קפיצה משמעותית. אבל צריך להבין, כדי לסגור את הפערים של עשרות שנים של אי נגישות זה ייקח לא מעט שנים.. אז בוא נדבר גם בנושא של שילובם של אנשים עם מוגבלות בחברה עצמה לא רק מבחינת נגישות אלא שילובם בתעסוקה שעל פי חוק יש להעסיק מהעובדים עם 5% לפחות צרכים מיוחדים במשרדים ממשלתיים ובמוסדות ציבור והיום הנתונים הם 5% - נמוכים בהרבה מ ואני מניח שזה המצב גם ברשויות המקומיות. איך אתה מסביר את זה? תראה, אני יכול, לתת לך דוגמה, ברשות שלי אני אם לא יותר. אני 5% מעסיק מטפל גם בנושא תעסוקה וגם בכלל כלפי כל מה שמסביב: גם נכות גם של חינוך מיוחד, גם של טיפול בכל האוכלוסיות המיוחדות, קשישים ועוד למה? כי זה לא חוכמה בסוף לקחת את ולטפח מי שבלאו הכי יצליח. החוכמה היא לקחת את מי שיהיה לו קשה ולתת לו. הקמתי פה למשל את "הבית לחיים לילדים" שבסופו של דבר אם אנחנו לא נהיה שם, אז הם לא יקבלו נושא של דיור נושא של תעסוקה בקהילה. הדבר הראשון שאני מנסה לעשות זה להכניס את הילד למערכת לראות שיכול להשתלב כי בסוף אנחנו צריכים להוות דוגמה אי אפשר רק להגיד בוא נעשה חוקים. מהנתונים שקיבלתי היום בבוקר, כנראה שמצבנו יותר טוב אנו במצב חירום, זה הזמן לעצור, להבין את הטעויות ולהסתכל קדימה באחדות מדינת ישראל נמצאת במקום הכי מורכב שהיתה מאז הקמתה, גם מבחינת המלחמה וגם מבחינת החברה, השיח הביא אותנו להחלשה של המדינה. חיים ביבס חלוקת מוגבלויות. עיריית מודיעין צילום: קרדיט תמר גרין חיים ביבס מסיבת פורים של אקים. עיריית מודיעין 2024 אוקטובר | תשרי תשפ״ה 30