"הארגון - המגזין החברתי של ישראל" | 73 | אוקטובר 2024, תשרי תשפ"ה
במרכז. למה יותר נוח? עבודה, בילוי, פנאי, כל התרבות, כל הדברים סביב. לכן, יש הכרח לחזק את הפריפריה בתוכניות חומש לא של מיליון ש"ח אלא של מיליארדים ולבדוק איך מתקדמים. גם התושבים מסתכלים כשהם רואים שאתה עובד, שהממשלה עובדת, כולם עובדים, רואים אותך אחרת וככל שנעשה את זה יותר מהר כך נוכל לצאת מהשבעה באוקטובר מהאסון שקרה לנו למקום אחר. לצערנו, הממשלה רוב הזמן עסוקה או בהישרדות או בביטחון אין לה זמן לטפל ברשויות. אבל דווקא הדברים שיכולים לחזק גם את ההישרדות וגם את הביטחון הם כאן ברשויות וצריך לטפל בהם. לקראת סיום, אני לא יכול שלא להזכיר את דודך דוד לוי ז"ל, שהלך לעולמו, לא מזמן, השר ומנהיג ציבור מהמובילים בישראל, שדאג מאוד לשכבות החלשות באוכלוסייה ולפריפריה תוכל להגדיר עד כמה הוא חסר היום בהנהגה הקיימת? דוד לוי, היה ללא ספק גם כבן משפחה ובעיקר כאיש ציבור פורץ דרך, חברי. בשפה הצבאית הוא היה מפקד מחלקת הפריצה, הוא זה שרץ ושכב על הגדר אחר כך. עבור כולם, בעיירות הפיתוח, פריפריה. רבים היו על הגב שלו, עלו וקפצו פנימה לתוך המערכת. יכול לומר לך שהיו לי הרבה שעות במחיצתו, בעיקר בימי שישי, בדרך לבית הכנסת של סבא שלי ז"ל. לדבר איתו זה היה מאוד ממלא, והוא היה מלא כרימון בהרבה מאוד חוכמת חיים, גם ניסיון, גם הבנה. אתה יודע שאני מסתכל על מערכת הפוליטית. הוא באמת הפספוס האמיתי של המערכת הפוליטית במדינת ישראל. אין היום את הממלכתיות שאפיינה אותו, שאתה יכול להתווכח עם בנאדם אבל לכבד אותו ואת הדעות שלו. אני זוכר איך נראו הבניינים לפני פרויקט שיקום שכונות שהוא הוביל. בניינים הרוסים לגמרי ושכונות שלמות שוקמו וכך הצילו משפחות והכול בהובלת דוד לוי שר השיכון והבנוי. הוא היה משהו אחר, אישיות אחרת. ראית את זה גם במשרד החוץ, בכל מקום שהיה ותפיסת העולם שלו תמיד הייתה ביחד. רק ביחד עם השיח, לא בשום תהליך אחר גם אם האידאולוגיה שלך שונה ואלה דברים שאני מאמץ. אני מתגעגע אליו. יש דבר אחד שתמיד אפיין אותו ואני מספר אותו בכל מקום. כששואלים אותי איך זה שאתה מצליח לשמור בגובה העיניים וכל הדברים האלה אני עונה שלמדתי את זה מהדוד שלי והסיפור הבא ימחיש לך זאת: באחת הפעמים שהלכתי עם דוד לוי לבית כנסת, ממש כמה חודשים 1992 לפני הבחירות של כשהתמודדו, שמיר מול רבין ורבין ניצח, ואנו חוזרים מבית הכנסת ומאחורינו מאבטחים ומשטרה ואז הוא מחזיק לי את היד ואומר לי חצי בעברית וחצי בערבית "אתה רואה הם לא שומרים על הדוד שלך, הם שומרים על תפקיד שר החוץ! תמיד תזכור את זה!". ומבחינתי זה אומר שתמיד תזכור מאיפה באת, ותשמור על הצניעות, הענווה ואני חושב שזה אחד המסרים החשובים לכל מי שנמצא במערכת הפוליטית ובכלל. קצת איבדנו את הצניעות, איבדנו את הענווה, את היכולת לנשום רגע, להסתכל בגובה הנכון. ולהבין וואלה, לא לעולם חוסן. ערב אחד אתה כאן ומחר אתה שם, אין לדעת. לכן, תדע להתנהג כנדרש ולטפל במסירות בשליחות שלך. ולסיום, מה המסר שלך לקוראים שלנו? אנשים עם מוגבלות נכים, אוכלוסייה מוחלשת, קשישים מה המסר שלך אליהן? המסר שלי, קודם כל כיו"ר השלטון מקומי, אנחנו כל הזמן דואגים לאוכלוסיות האלה באמצעות הרשויות המקומיות, ואנחנו רוצים שזה יימשך. אני יודע שלעיתים זה מעצבן את הרשויות מקומיות שמתעסקים איתן בדברים כאלה ואחרים ואם זה הממונה על הנגישות, ואם זה כולם, אבל זה חשוב מאוד כי בסוף הדברים האלה דוחפים את הרשויות להכין תוכניות, לטפל בדברים. לכן תמשיכו אתם העמותות שפועלות בתחום, לנדנד לנו. נכון שיש לפעמים מעין ניגוד אינטרסים בין השלטון המקומי לבין ארגונים ועמותות כמו שלכם, אבל זה כדי לדאוג באמת ובתמים לאוכלוסיות שבאמת זקוקות לכך. אני תמיד אומר לדאוג לאלה שצריכים אותנו, ולכן המסר שלי המרכזי הוא - אנחנו שם בשבילם! אנחנו ממשיכים להגביר את המודעות בנושא ואתם תמשיכו גם לדאוג שאנחנו נהיה כל הזמן במתח כדי לעשות. תודה רבה שהקדשת לנו את הזמן ובהצלחה בהמשך. אנו במצב חירום, זה הזמן לעצור, להבין את הטעויות ולהסתכל קדימה באחדות לפעמים יש מעין ניגוד אינטרסים בין השלטון המקומי לבין ארגונים ועמותות כמו שלכם, אבל זה כדי לדאוג באמת ובתמים לאוכלוסיות שבאמת זקוקות לכך. 2024 אוקטובר | תשרי תשפ״ה 36
Made with FlippingBook
RkJQdWJsaXNoZXIy NjcyMg==