"הארגון - המגזין החברתי של ישראל" | 73 | אוקטובר 2024, תשרי תשפ"ה

שנה לטבח – התמונה שלא יוצאת לי מהראש: הפנים החדשות והעצובות מאז של בית העלמין בגזר 7.10.23 ישראל פרץ, עורך המגזין , לכל אחד.ת מאיתנו, אני 7.10 – מאז ובעקבות הטבח של ה מניח, יש תמונה שלא יוצאת לו מהראש, שנצרבה לו עמוק בתודעה, שמספרת ומסמלת עבורו את הטראומה שעברנו. אני נושא עימי באופן די מוזר אולי, את תמונת בית העלמין בגזר. או ליתר דיוק: מראה בית העלמין לפני ואחרי השביעי - בית העלמין בגזר לבש לצערנו, 7.10.23 באוקטובר. מאז פנים חדשות: עצובות, בוכיות וכאב שלא נגמר, בעקבות עשרת המצבות החדשות שנוספו בו. עשרת השמות החדשים שנחקקו עליהן. אני מוצא את עצמי כמו רבים רבים פוקד 7.10 – מאז ה את בית העלמין של המועצה שלנו בגזר פעם אחר פעם, להלוויות, לאזכרות ורואה את המצבות החדשות שמונחות על קבריהם של עשרת הקדושים, הגיבורים, שנרצחו, שנהרגו, שנפלו במערכה הבלתי נתפסת הזו שנכפתה והפתיעה אותנו עד כלות. מציאות הזויה לחלוטין, שנמשכת עד היום ואין יודעים אי מתי מועד סיומה. קשה להסביר זאת ועוד יותר קשה להכיל איך הפך בית עלמין קטן עלום שם, שניתן להגדירו כפסטורלי משהו, המשתרע על גבעה מול הישוב בית חשמונאי ומשמש מזה עשרות שנים כבית מנוחות לנפטרים שהולכים לעולמם באופן טבעי כדרך כל בשר ומעולם לא עורר שאון ותהודה יוצאי דופן ודאי לא עלייה לרגל של רבבות אנשים בהלוויות, להוציא מקרים מיוחדים, הפך לפתע, בתוך מספר חודשים, לבית עלמין שוקק הומה בני אדם רווי דמעות, צער וכאב קורע לבבות, בנסיבות שהלוואי שלא היינו חווים זאת. בית העלמין שלנו שינה את פניו לחלוטין וכך גם מדינת ישראל והעם היושב בה. מבחינתי, בית העלמין בגזר מסמל באופן ייחודי ומצמרר את שקרה לנו, לכולנו, בשביעי באוקטובר והלאה. אי אפשר להגדיר זאת אחרת, יש את בית העלמין של גזר שלפני ובית העלמין שאחרי השביעי 2023 אוקטובר באוקטובר. התמונה שנגלית לעיניך בכניסה לבית העלמין היא פשוט לא נתפסת ומיוצגת בעצם את החללים מכל המגזרים והחזיתות שנפלו ונרצחו במלחמת "חרבות ברזל": מצד שמאל ארבע מצבות בולטות בנוכחותן, על קבריהם של נרצחי מסיבת הנובה הי"ד: עדן דוד משה, מבית חשמונאי, יפתח דן טוויג מעזריה, תמר גוטמן מכפר בן נון, דור תאר ממשמר איילון וחברם החמישי בן בנימין כהן מבית חשמונאי, נטמן בחלקת הכוהנים הנמצאת בצידו הימני של בית העלמין. החמישה כונו בשם: "החבורה", בשל חברותם המשותפת בלבד. צעירים, יפים 27 בכל דבר ועניין לאורך השנים. בני ושמחים שעתידם עוד לפניהם. בחייהם מעולם לא נפרדו אך ברציחתם גרמו לא רק למותם הטרגי, אלא גם לפרידתם בעת קבורתם. לא הרחק מארבעת הקברים נכרו זה לצד זה קבריהם של משה ואלעד אוחיון אב ובנו מאופקים, המוכרים לי היטב, בנם ונכדם של יצחק ג'אקי ונינט אוחיון מיד רמב"ם. השניים נהרגו כשניסו באומץ וגבורה לעצור בגופם ממש את מבני המקום 48 . המחבלים שחדרו לעיר וטבחו בתושבים נרצחו במתקפה האכזרית הזו. ואם לא די בכך, הוקמה לא הרחק מהם לראשונה חלקה צבאית מאולתרת שם נטמנו שלושת חללי צה"ל שנפלו מכפר שמואל, 20 במערכה: הראשונה, סרן שיר אילת בת נפלה ביום הראשון למתקפה בעת שהייתה המפקדת הישירה של תצפיתניות בחמ"ל במוצב בנחל עוז, אחריה, רס"ם במיל חבר כיתת הכוננות נפל בהגנת הישוב ניר 61 בועז אברהם בן יצחק, ולפני מספר חודשים נוסף אליהם, סמ"ר נועם בטאן לוחם סיירת גבעתי נפל בדרום רצועת עזה. 20 מיד רמב"ם בן זו הפעם הראשונה שחיילים נקברים בגזר בחלקה צבאית, שהוכשרה לכך. עד לשביעי באוקטובר לא הייתה חלקה צבאית בבית העלמין בגזר וחללי צה"ל מהמועצה נקברו בחלקות הצבאיות בערים הסמוכות, אבל האירוע הקשה המלחמה ותוצאותיה גרמו להחלטה להקים חלקה צבאית לראשונה בגזר, שבנסיבות המצב החלקה עדיין מאולתרת עד להסדרתה ע"י משרד הביטחון. אף אחד לא ציפה ולא נערך להכשרת חלקה צבאית בגזר, אך מציאות חיינו הכתיבה הקמת חלקה צבאית. מי היה מאמין. כשאתה רואה את התמונות הללו, את מראה הקברים הטריים שנכרו במהלך החודשים האחרונים מאז אוקטובר , אתה לא יכול שלא לדמוע מכאב צורב שלא מרפה 23 ומתקשה להאמין שזו המציאות שבה אנחנו נמצאים. עבורי תמונת בית העלמין בגזר הכואבת והמדממת הזו ואילך. 7.10- שנצרבה במוחי מסמלת יותר מכל את שארע לנו ב אני תקווה ותפילה שגילוי המצבה של החייל סמ"ר נועם בטאן ז"ל תהיה המצבה האחרונה ותהווה נחמה למשפחה ולעם ישראל. מחבק ומחזק את כל המשפחות השכולות, מייחל לשובם של כל החטופים והחטופות ולהחלמת הפצועים ולשובם בשלום של כל חיילי צה"ל. יהי זכרם של כל הנרצחים והנופלים ברוך לעד. אמן. ושנהיה אנו החיים, ראויים לכל הנופלים ויבוא השלום על עמנו וארצנו במהרה ונאמר אמן. 2024 אוקטובר | תשרי תשפ״ה 8