"הארגון - המגזין החברתי של ישראל" | 74 | דצמבר 2024, כסלו תשפ"ה

ילד מתוק שלי, אני רוצה לספר לך את הסיפור של החיים וחשוב שתשמע ותבין אותו: למעלה בשמיים יש מפעל ענק של תינוקות. כל המלאכים עובדים בקצב מסחרר סביב השעון ומייצרים תינוקות לכל העולם. הלחץ בעבודה מטורף, יש להם הזמנות מסין, מיפן, אמריקה, אירופה, אפריקה, אוסטרליה וכן, גם מישראל. העבודה רבה, הזמן קצר והמלאכה חייבת להיות מדויקת להפליא. למלאכים יש מרשמים מיוחדים ליצירה של כל סוג וסוג של ילדים. יש להם חומרים שונים ומגוונים: שכל, יופי, גובה, אופי. יש חומרים לתכונות טובות, יש חומרים לתכונות רעות. והכול מדויק. במקום מופעלות מכונות ענקיות, בגודל של חדר. המלאכים עובדים קשה כל יום, מבוקר עד ערב. כמעט בלי הפסקות. בקושי ישנים, אוכלים בעמידה וכך כל השבוע. ביום שישי קצת לפני הצהריים, נשמע בשמיים קול צלצול עדין. המלאכים מדוממים את מנועי המכונות לייצור הילדים, מכבים את האור במפעל התינוקות והולכים להתארגן לקבלת השבת. המלאכים מתקלחים במקלחת חמה ומענ גת לכבוד שבת, וכולם הולכים לישון שנת צהריים. לקראת ארוחת השבת לובשים המלאכים בגדים לבנים וכנפיים לבנות וחגיגיות, הילה מיוחדת לשבת. את הארוחה מכין אלוקים, והיא מלאה בכל טוב, מטעמים ומעדנים אוכל ושתייה. המלאכים מספרים סיפורים, יחד עם אלוקים, כולם שרים, רוקדים, שמחים ורגועים. אחר כך כולם הולכים לישון – הם הרי עייפים משבוע העבודה הקשה. לפנות בוקר, כולם עוד ישנים, אבל מי לא נח? מי אינו עייף? אלוקים ישתבח שמו לעד. אבל גם אלוקים לא עובד בשבת. הוא לא מוריד גשם ולא מפציע שמש, לא עושה שלום וגם לא מלחמות. הוא לא מחליט החלטות ולא מכנס ישיבות, הכול מתנהל אוטומטית. אז אלוקים ניכנס, בלי שאף אחד שם לב, למפעל התינוקות. הוא אוסף את שאריות חומרי יצור הילדים מכל השולחנות, מתיישב בשולחן צדדי, ומכין לו ילד לבד. וכשאלוקים ישתבח שמו עושה משהו – הוא עושה אותו הכי טוב שאפשר, בלי מתכון, בלי תכנון, מכל הלב. אז הוא שם יותר חומר שכל, ויותר חומר אופי ויותר חומר יופי, הוא שם רק תכונות טובות. ואז – אלוהים מבין שהוא עשה ילד מושלם מדי. הוא הרי לא יכול לשלוח לעולם ילד מושלם לגמרי, כי אז כולם ידעו מיד שאת הילד הזה עשה אלוקים. אז הוא מותיר בילד פגם קטנטן, לא חשוב, זניח מאוד. ילד אחד הוא יוצר מעט צולע, ילד אחר הוא יוצר פוזל מעט, אחר קצת שמנמן, רגיש מדי, וגם ילד שהוא קצת מגמגם... הילדים האלה זוכים לתואר - ילדים של שבת. "ואתה בני יקירי, אתה ילד כזה עבורי, אתה המתנה הכי טובה שקיבלתי מאלוקים". באופן אישי, ככה אמי היקרה, ציפורה נקוה, עליה השלום, היתה אומרת לי וככה הרגשתי ממנה בכל רגע חיי, וכך אני מרגיש כבר עשור חמישי לחיי לצד רעייתי דבורה היקרה, , אמן! 120 שתחייה עד נקוה שלמה (מומו) יו״ר ארגון נכי ישראל ילדים של שבת הסיפור של אימא לילד עם צרכים מיוחדים מוקדש לכל האימהות לילדים עם צרכי מיוחדים 2024 דצמבר | כסלו תשפ״ה 20