"הארגון - המגזין החברתי של ישראל" | 74 | דצמבר 2024, כסלו תשפ"ה

אני חושב שצריך לזכור את האנשים שנמצאים כרגע בקו הראשון – את הפצועים, את הנעדרים, ואת כל אלה שעוד לא חזרו. ומצפה שיחזרו למשפחות שלהם...שעוברות את התקופה הנוראית הזו, אני מאחל שימצאו טיפה של שלווה פנימית עברתי על הקריירה וההישגים שלך, תמיד אנחנו נפעמים מההישגים הספורטיבים של הספורטאים הפראלימפיים למרות המגבלות, ורציתי לשאול אותך איך יצא מצב שכתוצאה מתאונה פנית לספורט, ועושה מזה קריירה? האמת, כשנפצעתי לא נפלה רוחי, אלא כל הזמן הסתכלתי קדימה ולא הסתכלתי אחורה ואמרתי לעצמי 'אוי מר גורלי למה זה קרה לי?, ומפה אין לי לאן להתקדם'. המחויבות שיש לי בחיים זה לאישה ולילדים. ולכן, כשנפצעתי והתחלתי להיכנס להליך השיקומי, כל הזמן עניין אותי איך אני חוזר לעצמי כמה שיותר מהר. לא יודע להגיד אם הבנתי את הסיטואציה עד הסוף ואת חומרת הפציעה עד הסוף וכמה היא יכולה להשאיר סימנים לצמיתות לאחריה, אבל אני זוכר שבהתחלה כל מה שעניין אותי זה להיכנס לשיקום כמה שיותר מהר, לעבוד כמה שיותר קשה, על מנת לצאת משם כמה שיותר מהר. ואז מה קרה איתך בעצם? אני חושב שתוך כדי השיקום מצאתי את עצמי הולך ומתחזק. כמובן, גם מודע לעצמי יותר ויותר - מה יישאר, מה לא יישאר, אני מתכוון למוגבלות והפציעה. וכשהשתחררתי מהשיקום הרגשתי, לפחות בחלק גוף העליון, יחסית חזק, ורציתי להגיע למקום שבו אני יכול להמשיך ולהשתפר מבחינה שיקומית. וכך הגעתי למרכז הספורט ספיבק ברמת גן, ושם המוטו זה להתקדם ולהשתקם באמצעות הספורט. לאו דווקא תחרותי, אבל הספורט כאמצעי שיקומי. לשמחתי זה התאים לי כמו כפפה ליד, כי תמיד אהבתי ספורט, תמיד אהבתי להתחרות. ובאמת, לשמחתי מצאתי את ענף הטניס כענף שבאמת הכי התאמים עבורי, הכי התאים לצרכים שלי, והכי נהניתי בו. אז אחרי השיקום נכנסתי לספורט. כלומר כ י ו ו נת לה י ות ספורטאי פארלימפי... לא תכננתי להיות ספורטאי פראלימפי מההתחלה, אבל אני חושב שהדברים התחילו להתחבר וגם התאהבתי בענף. הבנתי את הקושי של טניס בכיסאות גלגלים, וככל שהשקעתי יותר ויותר, ראיתי שגם הרמה עולה ודבר מוביל לדבר. חשבתי על כל הסיטואציה הזאת, ו... אפשר להגיד שבאופן אבסורדי, התאונה הזאת "עשתה לך" את הקריירה? היא עשתה לי את הקריירה בעולם הספורט, בענף הטניס. כן, ברור, ברור, לא חשבתי על מסלול כזה בחיים שלי, טרום הפציעה, לא היה מסלול כזה שהוביל אותי לספורט תחרותי. הייתי ספורטאי תחרותי כשהייתי צעיר, כשהייתי ילד, וככל שהתבגרתי, בחרתי במסלול חיים אחר. מה זה אומר כשהיית צעיר? כשהייתי צעיר, אז גם שיחקתי טניס, טניס רגיל, והייתי האמת לא רע. ואחר כך, בשלבים יותר מתקדמים, שיחקתי כדורגל. שיחקתי טניס פחות ,14 ,13 או יותר בגילאי ) הוא שחקן טניס כיסאות גלגלים 44( גיא ששון ישראלי, מתחרה בקטגוריית הקוואד ומדורג במקום השלישי בעולם. ששון זכה באליפות בכיסאות גלגלים 2024 צרפת הפתוחה בקטגוריית קוואד (יחידים) ומחזיק במדליית .2024 ארד מהמשחקים הפאראלימפיים בפריז בילדותו עסק בספורט והתאמן בטניס ובג'ודו התהפכו חייו לאחר שנפצע קשה 2015 בשנת בתאונת סנובורד בצרפת וספג פגיעה בעמוד השדרה בעקבותיה הפך מרותק לכיסא גלגלים. חודשים, החל 18- לאחר הליך שיקום של כ להתאמן בטניס במרכז הספורט לנכים של איל"ן ברמת גן ומשם פתח בקריירה ספורטיבית בינלאומית פראלימפיים עם הישגים מרשימים. לפני שנתיים עבר להתגורר ביוסטון לצורכי עבודה של אישתו ד"ר איה מור- ששון גינקולוגית במקצועה ומאז הוא עושה את הקו ישראל בוסטון באופן תדיר גם לצרכי עבודתו בארץ כבעל חברת נדל"ן משפחתי. לרגל חודש המודעות לאנשים עם מוגבלות, תפסתי אותו לראיון מיוחד בעת 9 שהייתו הקצרה בארץ. כאדם בריא שהפך לפני שנים לנכה על כיסא גלגלים בעקבות התאונה, יש לו הרבה מה לומר וחשוב להקשיב לתובנות שלו לגבי חייהם של הנכים בישראל וכיצד הם יכולים לשפר את איכות חייהם חרף המוגבלות. לכן, בחרנו בו בגאווה למרואיין המרכזי של המגזין שלנו לציון חודש המודעות. בהצדעה להשראה שהוא נותן לכולנו. כשנפצעתי לא נפלה רוחי, הסתכלתי קדימה ולא אחורה ולא אמרתי לעצמי 'אוי מר גורלי למה זה קרה לי?, ומפה אין לי לאן להתקדם'. מראיין: ישראל פרץ 2024 דצמבר | כסלו תשפ״ה 29