"הארגון - המגזין החברתי של ישראל" | 74 | דצמבר 2024, כסלו תשפ"ה

,15-16 , משהו כזה. ובגיל 15 כשנכנסתי לתיכון, אז זימנו אותי לנבחרת הכדורגל של תיכון בליך ברמת גן, שהייתה נבחרת מאוד תחרותית. משם הצטרפתי לענף הכדורגל, שיחקתי בהפועל רמת גן, והייתי קפטן הפועל רמת גן. עוד בימים של המכתש הגדול. שיחקתי שם קרוב לחמש שנים, משהו כזה. פרשתי כשהגיעה העת להתגייס לצבא. ידעתי שאחרי הצבא אני ארצה ללכת ללימודים. ומשם הדברים התפתחו. מה למדת? בלימודים הגבוהים עשיתי תואר ראשון במנהל עסקים עם התמח ו ת במ י מ ו ן באוניברסיטת מישיגן בארה"ב. רציתי את החוויה הזאת של רכישת השכלה בארה"ב. אחרי הטיול של אחרי הצבא. אז עשיתי את התואר הראשון שם. ותואר שני עשיתי בארץ, באוניברסיטת חיפה, במנהל עסקים עם התמחות בניהול משמעות מקרקעית. ואז עסקת בנדל"ן? כן, כן. עד היום. בתחום היזמות בעולם ההתחדשות העירונית. במסגרת חברה קבלנית משפחתית. ברשותך בוא נחזור לתאונה איך היא קרתה? אתה חובב סקי, נכון? כן, מאוד חובב. עשיתי סנובורד, ולצערי, גלשתי אחרי המדריך. המדריך עמד בנקודת תצפית לא טובה, ואני לא ראיתי שהוא עומד על מצוק. ואז פשוט נפלתי מהמצוק למטה. ומשם הכול השתנה? כן, משם השתנו חיי. זה היה משהו קרוב למוות או...? לא יודע אם ממש מוות, אבל בטוח שזה היה קרוב לסיטואציה שבה לא הייתי מצליח ללכת יותר. ו אז התח י ל התהל י ך השיקומי? בחו"ל או בארץ? הניתוח עצמו היה קודם כל בחו"ל, בצרפת. אחרי הניתוח הטיסו אותי לארץ, ושם התחיל התהליך השיקומי. כמה זמן כל הסיפור? השיקום בבית חולים תל השומר נמשך בערך שמונה חודשים, ואז היה שיקום בקהילה שלקח עוד זמן. בסך הכול, אני חושב שזה היה תהליך של בערך שנה וחצי. אמרת שכמעט לא היית יכול ללכת. אז היום אתה יכול ללכת? כן. אחרי הפציעה הרופאים אמרו שאני כנראה לא אצליח ללכת, אבל לשמחתי אני כן מצליח. כמובן בעזרת מקל הליכה וברייסים לרגליים, אבל אני מצליח לתפקד באמצעותם. זה ממש נס, נכון? כן, בהחלט. זה קרה בזכות עבודה קשה מאוד. יש איזה תואר שעוד לא זכית בו ואתה רוצה לזכות? בטח. יש הרבה תארים. יש שניים שאני מאוד רוצה. הראשון הוא מדליית זהב באולימפיאדה, והשני הוא לזכות בווימבלדון. ווימבלדון זה אחד מהגרנד סלאמים, וזאת בעצם תחרות הטניס הגדולה בעולם. והיא מתקיימת כל שנה. פעם אחרונה שהשתתפתי הגעתי לרבע גמר. אבל בצרפת ניצחתי ברולאן גארוס. חשוב לי לזכות בתארי גראנד סלאם, שמביאים הרבה כבוד למדינה. אני רוצה להמשיך להתאמן ולהשתפר, כך שבעוד ארבע שנים אצליח להביא הישגים . LA 2028- גם ב תשתף אותנו בסדר היום שלך... אני מתעורר בשלוש לפנות בוקר. שלוש?! כן. כי כשאני נמצא ביוסטון, אז אני צריך לעבוד עם הארץ, בגלל הפרשי השעות. אז אני מתחיל את היום שלי מאוד מוקדם. ומה קורה אחרי זה? אני עובד מול הארץ. בערך בשעה עשר בבוקר כבר אין לי עבודה מול הארץ. ואז אני מתפנה ליום הטניס שלי. ואז אתה מתחיל בעצם את האימונים? כן. בערך שעתיים טניס. כל יום אני מקצוען. יש יום מנוחה אחד בשבוע. אז כל יום טניס זה שעתיים. אחרי זה יש מנוחה קצת. ואז אני הולך לחדר כושר לעוד שעה, שעה וחצי. עוד קצת מנוחה, אוכל. לפעמים אני גם עושה שני אימוני טניס ביום, זאת אומרת, אחד בבוקר ואחד בערב. אתה נשוי לא רק לאשתך, אלא גם לטניס. כן, אני נשוי לכל מה שאני אוהב לעשות. כל מה שאני עושה, אני מנסה לעשות הכי טוב שאני יכול. אוקיי. אז מתי אתה מתפנה גם? כשאמרת לי שזה עם הארץ. זה מתחיל בשלוש לפנות בוקר. יש לי בארץ פה צוות של אנשים שעובדים. וגם אח שלי עובד. ואבא שלי. איך המשפחה מקבלת את כל העומס הזה? המשפחה מאוד תומכת, מאוד גאה. אשתי מאפשרת לי לטוס בעולם ולהיות 4 . מחוץ לבית כשצריך הילדים מאוד גאים בי. , כל אחד בדרכו." גם עם מוגבלות "אפשר לחיות חיים טובים ומשמעותיים גיא ששון. צילום: ישראל היום חשוב לי לזכות בתארי גראנד סלאם, שמביאים הרבה כבוד למדינה. ובעוד ארבע שנים מקווה שאצליח LA 2028- גם ב 2024 דצמבר | כסלו תשפ״ה 30