"הארגון - המגזין החברתי של ישראל" | 74 | דצמבר 2024, כסלו תשפ"ה

מוגבלות וזכויותיהם. הצורך בנגישות מהווה בסיס לכל תחום בחיים, לא רק כהכרח, אלא כערך אנ ושי ומוסרי בסיסי. בשנים האחרונות, ניתן לראות תמורות משמעותי ות בתחום הנגישות בישראל. כמובן, תחום הנגישות מהווה – ולעולם יהיה – תחום מרכזי ומוביל, שמעסיק את כל מי שזכויות אנשים עם מוגבלות עומדות לנגד עיניו. הצורך בנגישות מהווה בסיס לכל תחום בחיים, לא רק כהכרח, אלא כערך אנושי ומוסרי בסיסי. במהלך השנים האחרונות, ניתן לראות תמורות משמעותי ות בתחום הנגישות בישראל. מדובר על שיפורים שבזכותם הרבה יותר אנשים עם מוגבלות מתפרנסים כיום בכבוד, נהנים מחיי חברה, משתמשים יותר בשירותים ציבוריים, ויותר מרגישים חלק בלתי נפרד מהמדינה ומהמרקם החברתי שלנו. ספציפית, בשנים האחרונות הנגישות במוסדות חינוך השתפרה באופן דרמתי וכיום יותר ילדים (וגם מבוגרים) עם מוגבלות מקבלים גישה למוסדות לימוד; בתחום התעסוקה, ניכרת עלייה משמעותית במ ו דע ו ת ו בש י ע ו ר ההשתלבות של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה (כולל בזכות התאמות נגישות שנעשות במקומות העבודה); וניתן לראות יותר רשויות מקומיות בישראל שלקחו על עצמן פרויקטים בתחום ההנגשה, כאשר דוגמאות לכך הן חיפה, עם הפרויקט "עיר לכולם" שהפך את טיילת בת גלים לנגישה באופן מלא, כולל הנגשת חוף הים, ועיריית באר שבע, שהנגישה את כל מוסדות החינוך בעיר – פרויקט שהושלם השנה וכבר משנה את חייהם של מאות תלמידים עם מוגבלות בעיר. זוהי עדות חיה לכוחו של חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, על כל תיקוניו האחרונים, שבין היתר מחייבים הנגשה מלאה של כל השירותים הציבוריים בישראל. אך עם כל ההתקדמות המרשימה שתוארה, עדיין עומדות בפנינו משימות מאתגרות, כאשר ישנם תחומים רבים שהנגישות בהם עדיין חלקית ולא מספקת בעליל: בתחום המרחב הציבורי והפרטי, עדיין ישנן תשתיות רבות מיושנות שאינן נגישות (לעניין זה, יש להקפיד על כך שהנגשת מרחבים ציבוריים תהיה חלק בלתי נפרד מכל תכנון אורבני); תחום הנגישות הדיגיטלית אמנם מתקדם בצעדים גדולים, אך אנו עדיין רחוקים ממצב שבו כל השירותים המקוונים יהיו נגישים לכולם, ולאנשים רבים מדי עדיין אין גישה דיגיטלית לשירותים חיוניים; ישנם סטים שלמים של תקנות נגישות שירות שטרם הוטמעו, וישנן תקנות נגישות שירות שהיו אמורות להיות מותקנות ובתוקף כבר לפני שנים רבות וטרם נולדו כלל, כדוגמת תקנות נגישות דרכים שבאחריות משרד הפנים, תקנות נגישות תחבורה ציבורית שבאחריות משרד התחבורה, תקנות נגישות לשירותי חירום, תקנות נגישות בחירות, תקנות בתחום התקשורת, ועוד. כמו כן, עדיין חסרה מודעות מספקת אצל קהלים שונים ואוכלוסיות שונות לגבי החשיבות של נגישות, ולמרבה הצער, עדיין רואים פה ושם התנגדויות לשינוי, מה שממחיש את הצורך בהסברה והשקעה בהעלאת המ ו דע ו ת הציבורית. בעקבות המלחמה נוספו אתגרים חדשים ומורכבים כמו הצורך בשדרוג מיידי של תשתי ות חירום, הצו רך בהנ גשה של מערכות אזעקה ושירותי פינוי, והצורך בתמיכות נפשיות. בנוסף, ישנם אתגרים חדשים ומורכבים שנוספו לא ח ר ו נ ה בעק ב ו ת המלחמה, כדוגמת הצורך בשדרוג מיידי של תשתיות חירום (בניית מקלטים נגישים לאנשים עם מוגבלות), הצורך בהנגשה של מערכות אזעקה ושירותי פינוי, והצורך בתמיכות נפשיות. לעניין זה, יש צורך בהגברת המו דעות באמצעות קמפיינים חברתיים ובחינוך ציבורי שיחזקו את ההבנה שנגישות אינה רק עבור אנשים עם מוגבלות, אלא משרתת את כלל החברה. חברה נגישה היא חברה מכילה ומתקדמת יותר. עלינו לדמיין חברה שבה אין חסמים. חברה שבה כל אדם – ללא קשר ליכולותיו – יכול להגיע לכל מקום, לנצל כל הזדמנות, ולהגשים כל חלום. חברה כזו היא לא רק אפשרות – היא חובה. עם עבודה נכונה ושיתופי פעולה עם שותפינו לדרך, נוכל לבנות את העתיד הזה. נוכל להבטיח שישראל תהיה מובילה עולמית בשוויון זכויות והכלה חברתית, מבלי להשאיר אף אחד מאחור. על חזון הנציבות, ייצוג הולם בתעסוקה, אכיפת תקנות הנגישות, הסרת חסמים והכלה, מבלי להשאיר אף אחד מאחור! 2024 דצמבר | כסלו תשפ״ה 38