"הארגון - המגזין החברתי של ישראל" | 74 | דצמבר 2024, כסלו תשפ"ה

באוקטובר 7- חרבות הנפש – סיכום שנה למלחמת ה גם בבדידות עמוקה ובכאב נפשי מתמשך. המלחמה השפיעה וממשיכה להשפיע על כל היבט בחיינו - על מערכות היחסים שלנו, על תחושת הביטחון שלנו ועל האופן שבו אנו תופסים את העולם ואת עצמנו בתוכו. היא מעוררת בנו שאלות קשות על משמעות חיינו ועל עתידנו בחברה הישראלית כולה. הנתונים מדגישים את הצורך במערכת תמיכה נפשית נגישה וזמינה לאורך זמן, במיוחד בהתחשב בעובדה שהתגובות לטראומה יכולות להיות מאוחרות. אולם, הפניות גם משקפות את הכוחות ותעצומות הנפש של ציבור הפונים לער"ן ועל כך שזרעי החוסן מצויים בכולנו מקטן לגדול. מתנדבי, מתנדבות וצוות ער"ן מהווים תגובה של אנושיות וחמלה בזמנים של אכזריות בלתי נתפסת ולחימה. אפקט יום השנה הוא תזכורת לכך שהזמן חולף, אך ההשלכות הנפשיות והזיכרונות הקשים נותרים. השנה ובכל שנה מחדש, אנו נדרשים להתמודד עם מכלול האירועים הטראומטיים שחוו ינו במלחמה. רגישות מיוחדת נדרשת בתקופות אלו, שכן גם פצעים נפשיים שהתחילו להגליד עלולים להיפתח, והכאב עלול לחזור בעוצמה רבה יותר. בעת זו עלינו להיות קשובים זה לזה, לתמוך האחד בשני ולזכור כי לא מותירים איש לבד במאבק על הנפש. בזמן מלחמה , התא המשפחתי הופך למרחב המוגן החשוב ביותר עבור ילדים ומתבגרים. השיתוף הפתוח והכנה לשוחח על רגשות, חששות, מחשבות וחוויות, מאפשרים לילדים להבין כי הם אינם לבד ותג ובותיהם טבע י ות ומובנות. הורים, בתור המבוגרים המשמעותיים בחייהם של ילדיהם, יכולים לסייע להם לעבד את הרגשות העזים שעולים, על ידי הקשבה וקרבה. שגרת חיים יציבה לצד גילוי רגישות לסימני מצוקה ולצורך בתמיכה, הם צו השעה. המלצות להתמודדות נפתח את ליבנו: נדבר על מה שאנחנו חשים, בלי פחד ובלי בושה. השיתוף וההקשבה הם המפתח להחלמה. נתמוך זה בזה: נהיה שם זה עבור זה, נקשיב אחד לשני ונעניק כתף תומכת. הקהילה שלנו היא מקור חוזק עצום. נבקש עזרה: אל תפחדו לבקש עזרה ראשונה נפשית ו/או סיוע מקצועי. טיפול נפשי יכול לסייע לנו להתמודד עם הקשיים ואף לצמוח מתוך הטראומה. נטפח את הקשרים שלנו: חיזוק הקשרים המשפחתיים והחברתיים הוא חיוני לתחושת השייכות והפגת תחושת בדידות. נדאג לעצמנו: הקדישו זמן לשימור עצמי, לפעילויות שמשמחות אותנו ומקנות תחושת משמעות, להפוגה ולמנוחה. ד”ר גלעד בודנהיימר, ראש האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות, ציין כי צריכת התרופות היא נתון מדויק המשקף היטב את מצב הציבור. לדבריו, לרופאים הרושמים תרופות כאלו יש שיקול מקצועי רפואי מתי להסתפק בטיפול נפשי ומתי להזדקק גם לטיפול תרופתי. “צריכת תרופות נוגדות חרדה אכן דורשת זהירות כי הן מועדות להתמכרות”, אמר ד”ר בודנהיימר. ממלא מקום יו”ר וועדת הבריאות של הכנסת , ח”כ ירון לוי (יש עתיד), הדגיש כי עוד לפני המלחמה פורסם מהאזרחים בישראל 7.5%- שכ צורכים כדורים נגד דיכאון וחרדה. לדבריו, “כטיפול זה יכול להיות הדבר הנכון ביותר לכל המטופלים, על אף תופעות הלוואי של חלק מהכדורים, אך חובה עלינו ללמוד את הנושא ולשמוע את עמדתם של גורמי המקצוע”. מהאוכלוסייה 5%- מתברר כי כ צורכים כיום תרופה כלשהי בתחום בריאות הנפש, כאשר בתחילת המלחמה נרשמה עלייה חדה. דווקא אצל ילדים ונוער נרשמה ירידה בצריכת תרופות כאלו בתחילת המלחמה, ואחר כך היא חזרה לרמתה השנתית ואף עלתה. עם פרוץ המלחמה 8.8%- נרשמה עלייה של כ בממוצע בנטילת תרופות נוגדות דיכאון. לפני המלחמה נרשמה ירידה בצריכת תרופות נוגדות חרדה, בשיעור באוכלוסייה, ועם 13.3% של פרוץ המלחמה נרשמה עלייה בצריכת תרופות אלו , וברבעון האחרון, 3.3% של כאמור, נרשמה עלייה חדה ביחס לרבעון זה 19.7% של בשנה שעברה. ד”ר בודנהיימר הביע דאגה מהעלייה בנטילת תרופות אלו. ד”ר יונתן פרידמן, פסיכיאטר מ ה מ ר כ ז ה י ש ר א ל י להתמכרויות, קרא לבדיקת העלייה בצריכה, שכן לדבריו התרופות הניטלות על ידי המטופל עשויות לזלוג גם לבני משפחתו. הוא הוסיף כי לפי סקר שערך בקרב איש שסובלים 2,500 - כ הגדילו 53% , מטראומה את השימוש בתרופות פסיכיאטריות. ד”ר טלי שמואלי, מנהלת מחלקת בריאות הנפש במכבי, ציינה כי לפי סקר 43% , שערכו בקופת החולים מהציבור חוו החמרה במחלה הכרונית שלהם במהלך 34% המלחמה, לעומת שציינו זאת לפני המלחמה. בנוסף, נרשמה עלייה של בצריכת אלכוהול, וכן 50% עלייה בעישון או בחזרה לעישון. ובתוך כך: זינוק מדאיג בצריכת תרופות נגד חרדה בנטילת תרופות נגד חרדה לעומת הרבעון 19.7% נרשמה עלייה של 2024 ברבעון האחרון של שנת נרשמה בצריכת תרופות בכלל. 5%- המקביל בשנה שעברה (אז פרצה המלחמה). עלייה של כ 2024 דצמבר | כסלו תשפ״ה 44