"הארגון - המגזין החברתי של ישראל" | 74 | דצמבר 2024, כסלו תשפ"ה

אני לא נורמלי, אצלי זה הכול הפוך. הרבה פעמים כשאני בחופשה, אני פתאום נהיה חולה, בגלל שאני לא בפעילות. מה אתה אומר? עד כדי כך?... אני חושב שהעשי יה והפעילות, בסופו של דבר, זה גם סוג של פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק, מבחינה נפשית ופיזית. אבל מעבר לזה, זה מה שאמרתי לך, בתחילת שיחתנו, אני מרגיש שאני בשליחות. אני מספר בהרצאה שלי על היום שבו קיבלתי טלפון בבוקר, בשמונה בבוקר, ומישהו אמר לי, תודה, התרופות 340 שלי עולות כל חודש שקל. עד היום לא הייתי יכול להרשות לעצמי לקנות אותם. ומהיום, בזכותך, יש לי תרופות. וברגע שאתה שומע משפט כזה, זה מניע אותך, לעשות עוד ועוד. ואני מתעורר כל בוקר, גם לשליחות הזאת, לעשות עוד ועוד דברים טובים. וכמו שאמרתי גם, לתת דוגמה לאחרים, תחשוב שעכשיו יהיה פה נער בן שמונה עשרה, עם מוגבלות קשה, וישב בבית, ולא יודע מה לעשות עם עצמו. ויראה אותי, לא יודע, בפעולה, במגזין שלכם או בטלוויזיה, אני לא יודע איפה. וגם אני יכול וגם אני רוצה. אז גם עזרתי לאותו נער, וגם עזרתי שוב בעניין ציבורי וחברתי למענינו. אז מה רע? איך אתה רואה את החברה הישראלית מתי יחסת לנכים? זו שאלה מצוינת. אני חושב שבאמת, נעשה שינוי גדול ומאוד משמעותי כלפינו ובעיקר על פי הצרכים שלנו. אבל ברמה הבין-אישית, אני חושב שיש עוד הרבה מה לעשות. אנחנו רואים את זה בכל מיני מקומות. אני רואה עוד ועוד מקרים של אנשים שנרתעים להיות בזוגיות עם אנשים עם מוגבלות. אני, לדוגמא, בחור צעיר, ועושה כל מיני ניסיונות בעניין פה ושם, ואתה מצפה להתייחסות של מישהי שתהיה איתך. זה לא פשוט. אז יש עוד הרבה מה לעשות בתקשורת הבין-אישית, מה שנקרא, שיראו אותנו שווים בין שווים. אתה א ו פט י מ י לג ב י האפשרות שבאמת יש שינוי גם בנקודה הזאת? אני אופטימי כי אני חווה את זה ביום-יום. ההרצאות שלי, זה הדוגמה הטובה ביותר עבורי. אני מגיע לתת הרצאה לתלמידים בתיכון, וכשאני נכנס לכיתה, והם מסתכלים עליי בצורה מבוהלת, כאילו איזה רובוט נכנס להם לכיתה, ואז אני מספר להם את הסיפור שלי, ואנחנו מדברים שעה וחצי, וצוחקים, ואני עם ההומור שלי, לא יודע, מאוד שחור. ובסוף ההרצאות הם באים אליי לעשות סלפי. איזה יום! אז אתה רואה את השינוי שנעשה תוך שעה. אז אני חושב שחלק מהבעיה זה פשוט לא נותנים הזדמנות להכיר אותנו בתור אנשים, אנשים רגילים. זה דברים שמשתנים לאט לאט. אבל אני מאוד מאמין שבסוף יהיה פה טוב יותר. חשוב להגיד שגם עם כל הצער שבדבר, המלחמה הזאת היא גם פתח לשדרוג מאוד גדול, מודעות רפואית לאנשים עם מוגבלות. לצערנו, המון המון חיילים הפכו לנכים צה"ל. כמעט בכל בית יש מישהו שנפגע במלחמה הזאת. ואנשים משנים את הגישה שלהם. גם לצרכים שלנו, גם כלפי אותם אנשים. יש לך משהו נוסף שאתה רוצה להוסיף, איזה מסר לקוראים שלנו ובכלל? קודם כל, אני רוצה לציין שבחודש ינואר יעלו תקנות הנכות על תעודות חוק הנכים שלנו. זו תקנה מאוד מאוד משמעותית שאנחנו מבחינים בה הרבה. זה וזה מאוד 7%- יעלה בערך ב מאוד חשוב. וגם, אני רוצה להודות לראש הממשלה שעמד לצדינו, ומנע את ההחמרה של החוק, מה שרצו לעשות לפני כמה חודשים. דבר שני, אולי תוכל גם לציין את ההרצאות שלי? יש לי הרצאה, שאני מעביר עכשיו גם בחודש המודעות וגם במהלך חודש פברואר. בהרצאה אני מתחיל לדבר על הזדמנויות. אז מי שרוצה לשמוע את הסיפור המלא, גם על האישיות שלי וגם על הפעילות שלי, אפשר להזמין את ההרצאה שלי באינטרנט תחת השם: "להצליח בלי לזוז". ראיתי גם את האתר שלך, ממש מושקע, יפה, מרשים, כל הכבוד. תודה רבה. זה במסגרת הסיסמה 'אם לא פרסמת לא עשית...' לכן, אני דואג לתעד ולפרסם את כל פעילותי. שכוייח על פועלך והמון תודה. שתהיה בריא, ותצליח, ותמשיך לעשות. אני רואה מקרים של אנשים שנרתעים להיות בזוגיות עם אנשים עם מוגבלות. ואתה מצפה להתייחסות של מישהי שתהיה איתך. זה לא פשוט. אז יש עוד הרבה מה לעשות בתקשורת הבין-אישית, שיראו אותנו שווים בין שווים. 2024 דצמבר | כסלו תשפ״ה 65