אקלים - טק

13 שלנו ומהווים חלק מדמות המוסמך. המטרה שלנו היא ליצור מהנדסים עם ראייה מערכתית, מעבר לשליטה בעקרונות המדע והטכנולוגיה". אחד המחקרים שערך ד"ר תשובה עם עמיתיו בחן תוכל להסתמך על 2050 עד כמה ישראל של שנת אנרגיה מתחדשת ולעמוד במחויבויות המדינה לעשות זאת. "אנרגיה מתחדשת היא לא רק אנרגיה סולארית" הוא מסביר. "אלא גם מקורות אנרגיה נוספים שאינם מתכלים ויתקיימו גם בעוד הרבה שנים; למשל הפקת אנרגיה באמצעות מערכות הידרואלקטריות; תנועת גלי ים וטורבינות רוח. זה מכלול של אנרגיות שעל כולן לומדים אצלנו בתואר השני בסקירה מדעית, טכנולוגית והנדסית. השימוש בהן יתרחב גם מסיבות כלכליות וגם כתוצאה מהסכמות בינלאומיות שישראל היא חלק מהן, להפחתת פליטות פחמן דו-חמצני. "המחקר שלנו בדק עד כמה אנחנו יכולים לעמוד בהסכמות האלה ולעבור לשימוש מהותי באנרגיות מתחדשות. חרף הקושי לנבא את טכנולוגיות העתיד, הצלחנו למצוא תמהיל שיוביל לכך שמדינת ישראל תוכל מהפקת החשמל ממקורות מתחדשים, 80% לייצר מעל כיום". 10%- לעומת כ עתודות הקרקע הנמוכות מקדמות את השימוש בחוות פוטו-וולטאיות "השאיפה שלנו באפקה היא שהמוסמכים של התוכנית יכירו את הסוגיות הסביבתיות והאתיות של ישראל", אומר פרופ' אבינרי. "כך למשל, בעיה שאין אולי במדינות אחרות, היא עתודות הקרקע המוגבלות מאוד בישראל. זו מדינה קטנה מאוד, עם צפיפות גבוהה ואוכלוסייה גדלה והולכת. בשטחים המעטים שנשארו יש הרבה מחנות צבא ושטחי אימון, גם צריך לשמור על שמורות טבע ורצועות ירוקות וגם להקצות מקום ליישובים חדשים. "בין השטחים הלא בנויים שנותרו במדינת ישראל יש הרבה מאוד שטחים חקלאיים – אותם ניתן לכסות בפאנלים סולאריים ובאופן זה גם לנצל את השטח הקיים וגם לספק פתרונות הצללה לגידולים מסוימים. יש פה הזדמנות נהדרת להוביל את החשיבה, התכנון והמחקר בתחום האגרי-פוטו-וולטאי, שנוגע גם לתחומי המחקר של חברי הסגל וגם להוראה באפקה. אנחנו שמחים להיות מוסד ייחודי שמטפל בסוגיות החשובות והעקרוניות ביותר שנעמוד בפניהן בעשור-שניים הקרובים". גם בפתרונות אגירה ישראל מהווה מרכז מו"פ משמעותי ובאפקה לא נשארים מאחור. "המטרה הינה לאגור את האנרגיה שלא נצרכת באופן מיידי, לתקופה שבה הביקוש יעלה על יכולת הייצור. אנו מכירים מגוון רחב של טכנולוגיות, חלקן בתחילת דרכן, והסטודנטים שלנו נחשפים אליהן, לומדים ומכירים אותן בקורס העוסק באגירת אנרגיה". מה מאפיין את מהנדסי האנרגיהשל ימינו – ויותר מכך, של העתיד? ד"ר תשובה: "ברוב המפעלים והחברות הגדולות (מבחינת צריכת האנרגיה שלהן) קיימת פונקציה בכירה של מהנדס אנרגיה הפועל באופן יומיומי לניטור ובקרת השימוש באנרגיה. מהנדסי אנרגיה אלה צריכים להתמודד עם סוגיות משמעותיות; למשל דרכים להביא את המפעל להיות מאופס אנרגטית, כלומר לספק את צריכת האנרגיה שלו בעצמו. בין השאר באמצעות רכישת אנרגיה מיצרנים פרטיים. "עם הזמן, תרד הצריכה של מוצרים שייוצרו בעזרת אנרגיה לא ירוקה. מפעלים בארץ מחויבים היום לאחריות תאגידית – הכוללת בין היתר נושאי קיימות והפחתת פליטות. מהנדסי האנרגיה של העתיד צריכים להיות מודעים לכל האספקטים האלה ואפילו להוביל מהלכים בתחום. על כן הסטודנטים שלנו מעמיקים בנושאים אלה במסגרת התואר השני. אז השכלה אקדמית בתחום האנרגיה היא חשובה לעתיד החברה כולה. מה הופך את אפקה למקום הנכון לרכוש בו אותה? לדברי פרופ' אבינרי, "הסגל שלנו מורכב גם מאנשי מחקר באקדמיה וגם מאנשים שעברו דרך התעשייה ויודעים בזמן אמת לאן היא הולכת כרגע. באפקה אנחנו מאמינים בפדגוגיה חדשנית שפורצת את גבולות הכיתה והשיח המסורתי שבין סטודנט ומרצה ועל כן אנחנו מקפידים לצאת לשטח – לסיורים בחברות שיש בהן פתרונות אנרגטיים יוצאי דופן, מרכזי מחקר ופיתוח ועוד. הכל כדי לאפשר לסטודנטים שלנו לראות במו עיניהם את המערכות וההשפעות הסביבתיות שלהן. לעתים קרובות, מגיעים אלינו אנשים מהתעשייה כמרצים אורחים והסטודנטים זוכים לשאול אותם שאלות ולנהל איתם שיח בלתי אמצעי. "בנוסף, אנחנו מציעים שני מסלולים שהם חוד החנית של תחום האנרגיה וההספק ומבטיחים למוסמכים שלנו את מעטפת הידע המקיפה והמדויקת ביותר שאפשר להציע למי שמבקש להוביל את תחום הנדסת האנרגיה. יש לנו מסלול ללא תזה, ובנוסף, מסלול מחקרי שבונה את העתודה המחקרית בתחום שלדעתנו מאוד חסר בארץ. קיים צורך אדיר בהכשרת הדור הבא של אנשי מחקר. המסלול עם התזה הוא הזדמנות להעמיק בתוך תחום הידע של אנרגיה, ולפתח חשיבה מקורית, יצירתית וחדשנית", מסכם פרופ' אבינרי. מתעדכנים בטכנולוגיות המתקדמות ביותר בתתחום האקלים. ביקור סטודנטים במתקן תרמו-סולארי ליצור אנרגיה הכתבה מטעם מכללת אפקה ■ www.afeka.ac.il לפרטים נוספים: 052-4632353 וואטסאפ תמונות: יח"צ אפקה