אקלים - טק

15 ‹ אקלים-טק ‹ האתגר הגלובלי אקלים-טק ‹ אגרי-סולאר / כלכליסט המחלקה המסחרית - תוכן פרסומי 2024 אפריל על ידי יצירת גיוון בהכנסות ומקור הכנסה יציב. האגרי- סולאר הוא חקלאות מודרנית, המשלבת שיטות ואביזרים חדשים (רובוטיקה, למידת מכונה ועוד), לשיפור כמותי ואיכותי של תנובת השדה. בישראל התחום עושה את צעדיו הראשונים בשנתיים האחרונות. קול קורא משותף של משרדי האנרגיה חלקות מחקר בהן יוכח אילו גידולים 140 והחקלאות בחר ושיטות טובים יותר לאקלים הישראלי. החלקות צפויות לקום בשנה הקרובה, ומקדימים אותן שני פרויקטים מסחריים, אחד במעלה גלבוע ואחד ברבדים, שבקרוב יושק ויחובר לרשת החשמל. ההזדמנות הישראלית מעבר ליתרון המקומי של עמידה ביעדי הממשלה, השילוב בין החוזקות של ישראל בתחום האגרי-טק לאלו בתחום הסולאר-טק, יכול להצמיח טכנולוגיות חדשניות שייוצאו לעולם ויעזרו למדינות אחרות להתמודד עם משבר האקלים. חברות ישראליות משקיעות מאמצים והון רב בענף ויש גם חברות מהעולם שכבר פועלות כאן. התחום האגרי- סולארי הוא ענף האנרגיה המתחדשת המבטיח של ישראל. עכשיו רק נותר שמשרדי הממשלה הרלוונטיים יקדמו החלטה משותפת שתסיר את החסמים שעוד נותרו ותזניק את היישום. הכתבה מטעם מכון הייצוא ■ www.export.gov.il לפרטים נוספים: אנו מאמינים כי גם בתקופה של מציאות אזורית המקשה על יצירת שיתופי פעולה, חשוב לשמור על ההמשכיות של פורומים עסקיים, אזרחיים ואקדמיים בתחום האקלים, לקיומה של רציפות והפגנת רצינות מול הצד השני. עמדה אופטימית זו מחייבת אותנו להמשיך ולחתור לשיתופי פעולה בינלאומיים בהתמודדות עם משבר האקלים בכלל, ועם יצירת חוסן אקלימי אזורי בפרט. למדינת ישראל יש פתרונות רבים להציע, בדגש על תחומים עתירי חדשנות ופיתוח מחקרי חלוצי, כגון תחליפי דלקים ומימן ירוק, טכנולוגיות ללכידה, תיעול ושימוש בפחמן דו-חמצני, ופתרונות אופטימיזציה בעולמות האנרגיה המתחדשת. לסיום, חשוב לזכור כי המשמעות האמיתית של שיתוף פעולה, ובייחוד מול מדינות האזור, היא של יחסים בהם כל אחד מהצדדים מרוויח. משמע, יש לאמץ גישה היודעת לתכלל את האינטרסים של שני הצדדים – כגון פתיחת קווי ייצור בחו"ל, יוזמות למו"פ משותף במדינה השנייה, ועוד. ככל שנמשיך במאמצים לקדם שיתופי פעולה אלה, כך נוכל להבטיח היענות חיובית יותר מהצד השני, וגם נוכל לקדם עתיד ירוק יותר – בכל המובנים. הכותבת היא מנהלת תחום קליימטק במכון היצוא הכתבה מטעם איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל ■ מ שבר האקלים איננו עוצר מלכת והאתגרים רק מתעצמים. האקלים-טק הוא חלק מהותי בפעילות מכון היצוא הישראלי, העובד מדי שנה מול אלפי חברות ויצואנים במטרה לאתר שותפים והזדמנויות בשוק הגלובלי. אנו רואים את החדשנות האקלימית כבסיס להמשך שיתוף הפעולה בין ישראל לעולם, ובפרט מול מדינות האזור. בשנתיים וחצי האחרונות, לדוגמה, לאחר חתימת הסכמי אברהם, חווינו פריחה והתקרבות מול מדינות שעד כה לא היו לנו יחסים פורמליים איתן, כגון איחוד האמירויות ומרוקו. יחסים אלו כללו שיתופי פעולה משמעותיים סביב נושאים הקשורים לחוסן אקלימי - אנרגיה, מים, חקלאות ומזון. מאז פרוץ העימות הנוכחי, מכון היצוא נמצא בקשר שוטף מול החברות בתחום, כדי לנטר ולהבין לעומק את הצרכים הייחודיים שעלו, סביבות העבודה הפנימית והחיצונית שהשתנו והאתגרים החדשים שעומדים בפני החברות הישראליות בחו"ל. בד בבד, אנו שומרים על קשב מתמיד לשוק הגלובלי , כדי להבין את הלכי הרוח כלפי התעשייה הישראלית.  המכון לוקח חלק באדפטציה של תחום האקלים-טק בישראל למצב החדש, כאשר אנו משדרים לעולם שהתעשייה הישראלית ממשיכה לפתח, לעבוד ולייצר חדשנות כמו תמיד; ובמקביל, אנו מעבירים את כובד המשקל לפעילויות פיזיות בחו"ל, בדגש על חשיפה לגורמי השקעה ושותפים אסטרטגיים פוטנציאליים. היערכות זו מסייעת לחברות האקלים-טק הישראליות להמשיך ליהנות מהזדמנויות מול גורמים עסקיים: מפרויקטים של אנרגיות מתחדשות, מיצירת כלים פיננסיים כדוגמת גיוס קרנות לאומיות לטובת השקעה באדפטציה ומיטיגציה במיליארדי דולרים ועוד.  כמנוף חדשנות אקלימית ישראלית להמשכיות עסקית בשווקים הבינלאומיים גם בתקופה המאתגרת הנוכחית, ממשיך מכון היצוא לחשוף חברות אקלים-טק ישראליות בפני משקיעים, שותפים והזדמנויות הילה ליפמן | חדשות בשוק העולמי באדיבות מכון היצוא הילה ליפמן איך מתמודדים עם משבר האקלים? איתן פרנס | משלבים אנרגיה סולארית עם חקלאות מ שבר האקלים, האתגר העיקרי של דורנו, מאיים על עתיד האנושות – בעולם ובישראל. לפי נתוני , אזור שבו Hot Spot השירות המטאורולוגי, ישראל היא המשבר יורגש באופן מהיר יותר ועוצמתי יותר. על כן, עלינו לעסוק בדחיפות בסיכונים לפגיעה בחקלאות, עמוד השדרה לביטחון התזונתי של ישראל, ובפתרונות שיאפשרו להתמודד עמם. כדי להתמודד עם המשבר, מרבית מדינות העולם התחייבו ) ביעדי הפחתת COP 21( במסגרת אמנת האקלים פליטות גזי חממה. ההפחתה מתבססת בעיקר על שינוי תמהיל האנרגיה על ידי מעבר לאנרגיה מתחדשת והפסקת השימוש בדלקים פוסיליים. גם ישראל התחייבה באמנת האקלים ובעקבות כך בשורה של החלטות ממשלה ליעדי ייצור באנרגיה מתחדשת, התייעלות אנרגטית וגם בצעדים ליישום. (לפחות) 30% כדי לעמוד ביעדי האנרגיה המתחדשת של יגיעו מאנרגיה סולארית), יש להקים 26% (מתוכם 2030- ב מגוו"ט (עד כה 17,000- מתקנים סולאריים בהספק של כ מגוו"ט). הצפי הוא שיעדים אלו יוגדלו 6,000- הוקמו כ בהמשך בהתאם למגמה העולמית. בהתאם, יש צורך בשימוש בשטחים בהיקפים עצומים, דבר שעורר עד כה התנגדות עזה מצד ארגוני הסביבה וועדות התכנון. הפתרון האגרי-סולארי יכול לצמצם משמעותית את הקרקעות הדרושות ולסייע לישראל לעמוד ביעדים. win - win - win חקלאות ואנרגיה סולארית פתרון אגרי-סולארי יכול לאפשר את המשך הגידולים חרף התעצמות המדבור ונזקי המשבר, לאפשר גידולים במקומות בהם לא היתה חקלאות בעבר ואף להרחיב את מגוון הגידולים האפשרי. מעבר להגנה על החקלאות, זוהי גם הגנה כלכלית על החקלאים והיישובים החקלאיים, צילום: שאולי לנדנר מנכ"ל ומייסד איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל, איתן פרנס www.greenrg.org.il/he-il לפרטים נוספים: