אקלים - טק

0 3 ‹ אקלים-טק ‹ מחזור פסולת / כלכליסט המחלקה המסחרית - תוכן פרסומי 2024 אפריל מודלים פיננסיים וחדירה לשוק של חברות טכנולוגיה בתחומי אקלים-טק. הוא נענה לקריאה של שפירא, ויחד בנו השניים מודל לתהליך חדש לייצור חומצה לקטית מפסולת מזון. "לקחנו קבלן משנה בצפון, בנינו פרוטוקול ראשוני לראות שעלינו על משהו, ביצענו את התהליך – וראינו שהתוצאות מצוינות. החלטנו לגייס כסף ולהתחיל לעבוד". המוצר הראשון כבר בשוק כברת דרך. היא TripleW מאז ועד היום, עשתה מיליון דולר מקרנות וגופים 52- גייסה יותר מ מיליון דולר במענקים, 24 אסטרטגיים, מתוכם מרשות החדשנות הישראלית, מהאיחוד האירופי, מהרשות לחדשנות בבלגיה וכן מקרן Bird - Israel - U . S . Binational Industrial . קרן הגז Research and Development והנפט, המחזיקה גם בסונול ישראל, השקיעה כמעט בכל סבבי הגיוס של החברה, ואת סיבוב , קרן האקלים Firstime הגיוס האחרון הובילה של יונתן בן ארצי. משקיעים נוספים כוללים Consensus Business את מילניום פוד-טק,  וקרן אלה. Group בין השותפים האסטרטגיים הבולטים של – תאגיד GS החברה נמצאות קבוצת ענק מדרום קוריאה המתפרש על תחומי האנרגיה, המסחר והשירותים, בנייה ותשתיות; , אחת מחברות הכימיקלים LG Chem וכן הגדולות בעולם. מתקן ההדגמה של החברה נמצא בנמל אנטוורפן, בבלגיה. "שם הדגמנו לראשונה, לפני שלוששנים, ייצור תעשייתי של חומצה לקטית מפסולת מזון", אומר שפירא. "התוצר נמכר SC Johnson בשוק לקבוצת הכימיקלים – תאגיד ענק בינלאומי לחומרי ניקיון. בשנה שעברה השקנו את קו מוצרי הצריכה הראשון בעולם המבוסס על חומצה לקטית מפסולת מזון, למותג חומרי הנקיון , שכלל מנקה אסלות, מנקה משטחים ומסיר ECOVER אבנית שמבוסס על החומצה הלקטית שאנחנו מייצרים". שפירא מספר כי מנוע צמיחה נוסף של החברה הוא – ביופלסטיק מתכלה. "החומצה הלקטית שלנו PLA המהווה תחליף לפלסטיק מזהם PLA מאפשרת לייצר אפשר להשתמש לאריזות מזון, PLA המיוצר מנפט. ב- הדפסת תלת מימד, וגם בתחום הבדים הלא ארוגים ). אלה משמשים למשל לייצור מגבונים Nonwoven ( לחים, תחבושות הגייניות וחיתולים. למעשה, אנחנו יכולים לייצר חיתולים מפסולת מזון – ולסגור את המעגל. זה אולי נשמע כמו מדע בדיוני, משהו מהעתיד, אבל זה קורה – ועכשיו". ב סרטי מדע בדיוני, חלליות הטסות בחלל מאות שנים יכולות לספק לנוסעים את כל מה שהם צריכים – על ידי מערכת מחזור מתוחכמת, שהופכת פסולת לריהוט, ביגוד ואפילו מזון. זה אולי נשמע כמו חלום רחוק – אך למעשה, אפשר לעשות זאת כבר כיום. כן, הטכנולוגיה לניצול פסולת מזון היא אמיתית – אבל אינה נקייה מבעיות. רוב הטכנולוגיות שפותחו לצורך כך, אינן רווחיות, ולכן דורשות סובסידיות ממשלתיות בהיקפי ענק; ובנוסף, הן כרוכות בפליטות גזי חממה. על רקע זה, אפשר להבין את הפוטנציאל העצום הישראלית – שפיתחה TripleW שמביאה עמה חברת טכנולוגיה להפיכת פסולת מזון לחומצה לקטית, חומר גלם במגוון תעשיות, וזאת בתהליך שמצמצם משמעותית את פליטת גזי החממה ואת טביעת הרגל הפחמנית. ואחד המייסדים שלה לצד TripleW טל שפירא, מנכ"ל , מסביר כי "יש כאן פיצוח של COO אמיר אורנים, ה- שתי סוגיות, שכל אחת מהן היא רחבת היקף בפני עצמה. הסוגיה הראשונה היא מה עושים עם פסולת המזון. בעשורים האחרונים, התקבעה בעולם תפיסה שאם אין סובסידיה ממשלתית לטכנולוגיות אלה, לא יהיה להן סיכוי; וגם אלה שכן מיושמות, כרוכות בפליטת גזי חממה. "הטכנולוגיה המובילה בעולם המערבי היא ייצור של ביוגז, בתהליך של עיכול אנאירובי. הביוגז שמיוצר בתהליך זה נשרף בגנרטורים כדי לייצר חשמל מתחדש, או עובר תהליך ניקוי בו הופכים אותו לגז שניתן להזרים למקומות בהם זקוקים לו, כמו בגז טבעי. "הסוגיה השנייה נוגעת לייצור של חומצה לקטית, מיליון טון – 1.3- שמדי שנה מיוצרת בהיקף של יותר מ מגידולי מזון כמו תירס וקנה סוכר, והשוק שלה מגלגל מיליארד דולר בשנה. לחומצה הלקטית מגוון רחב 3- כ מאוד של שימושים – מרכיב במוצרי ניקיון וקוסמטיקה, דרך חומר משמר במזון ומשקאות, ועד אבן בניין לייצור ביו פלסטיק מתכלה, המשמש באריזות מזון ומשקאות בעשורים האחרונים. "מדובר, אם כן, בשוק עצום ובחומר גלם שמופיע כמעט בכל תחום – אך ייצור החומצה הלקטית במתכונתו הנוכחית, אינו אופטימלי. בין היתר, מאחר שהוא מבוסס על גידולי מזון, אותם ניתן היה לייעד לשימושים טובים יותר; ועובדה זו גם מייקרת מאוד את תהליך הייצור". "תוצאות המודל הראשוני היו מצוינות - ויצאנו לדרך" "יש שני צדדים למשוואה הזו", אומר אמיר אורנים. "מצד אחד, יש לנו תהליך כלכלי וסביבתי הרבה יותר של ניצול פסולת מזון, ומהצד השני, של תוצרי התהליך. אנחנו מחליפים חומרים שמבוססים על דלקים מעובדים או גידולי מזון. משני צדי התהליך, החתימה הסביבתית שלנו הרבה יותר טובה – ולכן הרבה חברות גדולות בעולם כבר חתמו איתנו על הסכמים לרכישת התוצרת שלנו. יש פה אימפקט מסיבי גם על תחום פסולת המזון וגם על תחום מוצרי הצריכה, כשהמטרה שלנו, בסופו של דבר, היא לעשות עסק טוב – מלעשות טוב לסביבה". במשך שנים, מספר שפירא, "הרעיון לייצר חומצה לקטית מפסולת היה הגביע הקדוש בתעשייה. הרבה אוניברסיטאות ניסו לפתח תהליך כזה, אבל אף אחד לא לקח על עצמו את הפרויקט לבנות טכנולוגיה סקיילבילית, בקנה מידה תעשייתי. וזה בדיוק מה שאנחנו החלטנו , אז הקמנו את החברה". 2016- לעשות ב שפירא, בעל רקע של כימיה וביולוגיה ובוגר מכון ויצמן, עבד אז בחברת המסחור של מכון ויצמן. "עסקתי במסחור טכנולוגיות, בשלב כלשהו רציתי לעשות משהו עם אימפקט וגם לנסות לבנות מזה עסק. בדיוק נחשפתי למאמרים אקדמיים בנושא ניצול פסולת. תהיתי למה אף אחד לא קופץ על ההזדמנות הכלכלית הזו, ויצרתי קשר עם אמיר". אורנים עבד אז בארנסט אנד יאנג, והיה אחראי על הפיכת פסולת מזון לחומצה לקטית היתה " ואנחנו השגנו אותו" הגביע הקדוש של התעשייה – חיתולים המיוצרים מפסולתמזון אולי נשמעים כמו מדע בדיוני – אבל חברת הישראלית כבר פיתחה את הטכנולוגיה שמאפשרת זאת, עם TripleW תהליך ידידותי לסביבה שמייצר חומצה לקטית לשימושי תעשייה מגוונים ייצור תעשייתי של חומצה לקטית מפסולת מזון. באנטוורפן TripleW מתקן ההדגמה של TripleW באדיבות TripleW הכתבה מטעם ■ לפרטים נוספים: info@triplew.co | www.triplew.co