אקלים - טק

מדעי האנרגיה › אקלים-טק › 0 4 2024 כלכליסט המחלקה המסחרית - תוכן פרסומי / אפריל התוכנית מהווה מוקד לשיתופי פעולה בכל הטכניון. חוקרים בפעולה 7- ב באוקטובר ואחריו, למדנו כי החוסן הלאומי שלנו תלוי בביזור – ביכולת של כל אחד ואחת מאיתנו לקום ולפעול, בלי לחכות למישהו אחר. כל אחד מצא את הדרך שלו לפעול – היו מי שרצו להילחם, אך גם מי שאספו כסף, רכשו ציוד, והכינו עוגות ומזון ללוחמים ולמפונים. זו האנלוגיה בה משתמש דוד איזנברג - פרופ' לכימיה, ראש הוועדה הבין-יחידתית לאנרגיה בטכניון וחבר בתוכנית האנרגיה ע"ש ננסי וסטיבן גרנד בטכניון - כדי להסביר את הייחודיות של תוכנית הלימודים. זו פועלת 130- שנה וחוקריה הוציאו עד כה יותר מ 15- למעלה מ פטנטים ופריצות דרך רבות, לצד חברות מבטיחות, סטארטאפים וחוקרים מבריקים. תוכנית האנרגיה ע"ש גרנד פועלת בתחומי מקורות אנרגיה מתחדשים, מחקר ופיתוח של מתקני אנרגיה חדשניים, דלקים אלטרנטיביים, אחסון והמרה יעילה של אנרגיה, ניבוי חכם של מערכות אנרגיה, בינה מלאכותית בתכנון אנרגיה ירוקה, מקורות כוח ואנרגיה למכוניות ולרחפנים ועוד. "הטכניון הוא חממה לאינספור יוזמות ומחקרים פורצי דרך בתחום האקלים – והביזור הזה הכרחי, אבל בלי השילוב של כל הכוחות הללו יחד, נתקשה הרבה יותר להשיג את האימפקט האדיר שאנחנו יכולים להגיע אליו", אומר פרופ' איזנברג. "תוכנית האנרגיה ע"ש גרנד בטכניון, שבראשה עומד פרופ' דריו דקל, כוללת חוקרים מומחים במגוון אדיר של תחומים. אנרגיה היא המפתח לכל תחום – ומי שמובילים בתחום האנרגיה, הם שיקבעו איך עולמנו ייראה בעתיד. "יש חוקרים שמפתחים מקורות אנרגיה שמניעים לוויינים, ואחרים מפתחים מקורות אנרגיה לכלי רכב חכמים חדשניים ואוטונומיים, מטוסים ואוניות. יש שמתמקדים בדרכים לאגור אנרגיית שמש, או בתכנון הדור הבא של כלי רכב חשמליים, שיהיו מבוססים על מימן או אף מעבר לכך, דלק נוזלי שקל לאגור ולאחסן. יש חוקרים העובדים על אנרגיה גרעינית, ממקורות האנרגיה הנקיים ביותר. אנחנו מאמינים שהמגוון הוא חלק מהותי מהחוסן שלנו". פועלים להגדלת החוסן הלאומי האנרגטי כגוף שמכשיר את מנהיגי האנרגיה העתידיים של ישראל – אילו בעיות, לראייתכם, התחדדו ביתר שאת מאז פרצה המלחמה? "גילינו שוב שהחוסן הלאומי תלוי גם בחוסן האנרגטי שלנו, כי כרגע אנחנו מייצרים אנרגיה במספר מאוד מוגבל של אופנים, בעיקר בתחנות כוח פחמיות וגז טבעי. יש מעט מדי אנרגיה ממקורות מתחדשים, ואין פיתוחים של אנרגיות חכמות וחדשניות כמו שקורה היום ביפן, קוריאה, גרמניה וסין. אחד מאפיקי הפעולה שלנו הוא הגדלת החוסן הלאומי האנרגטי על ידי ביזור חכם ומבוקר – גם בפרישה גיאוגרפית רחבה, וגם בהגדלת מספר הפתרונות להפקת אנרגיה. בשילוב פיתוחים חדשניים בתחום אגירת האנרגיה וניהול חכם של מכוניות חשמליות ואוטונומיות עתידיות, נגדיל את החוסן שלנו כמדינה". הטכניון הוא חממה לחוקרים מבריקים " בתחומי האנרגיה – המטרה שלנו היא לחבר ביניהם" עם עשרות מרצים מפקולטות שונות, תוכנית הלימודים לאנרגיה בטכניון שואפת לחבר בין תחומי מחקר שונים כדי להוביל לפריצות הדרך הבאות הכתבה מטעם הטכניון ■ דוגמה אחרת שנוגעת לחוסן לאומי היא מים. "ישראל עברה מהפכה שלא תיאמן בעשור האחרון, ממצב שבו חששנו שלא יהיו לנו די מים, למצב בו אנחנו מוכרים מים לאחרים. אך התפלת מים דורשת המון מכל החשמל המיוצר במדינה. החזון 4%- אנרגיה - כ שלנו הוא שבעתיד, נשתמש לשם כך באנרגיית גלי ים, שמש ומקורות מתחדשים אחרים, כך שלא נשלם אגורה על האנרגיה הזו מעבר להתקנה. בפיתוח וניהול נכון של מקורות אנרגיה חדשניים, נוכל אפילו להגיע לעלות אנרגיה שלילית. זה לא רק יקדם אותנו בעולם: זה עשוי לשנות את חיינו. בתוכנית האנרגיה בטכניון אנו חותרים להצמיח את החוקרים שיצליחו לממש את החלום הזה". עבור מי מיועדת תוכנית הלימודים? ומה עושים הבוגרים שלה? "התוכנית היא לתארים מתקדמים, שני ושלישי והיא הוותיקה והמפותחת בארץ בתחום האנרגיה. עד היום הכשירה יותר ממאה בוגרים בכל החוגים, רובם ישראלים, 100- אך כרבע מהם מגיעים מחו"ל. אנחנו מקושרים לכ אנשי סגל מרכזיים, 70- חוקרים בטכניון, כשהליבה מונה כ פקולטות שונות בטכניון. הודות לשיתופי הפעולה 12- מ מאמרי 2,000- ולפעילות הענפה, נוצרו כאן למעלה מ פטנטים, ומספר 130- מחקר פורצי דרך, וכאמור, יותר מ חברות סטארטאפ. "יש כאן גם ציוד ייחודי בעולם בשווי מעל מאה מיליוני שקלים, ומעבדות מחקר מהמתקדמות בעולם. ועדיין, אחד ממקורות הגאווה הגדולים ביותר שלנו הוא העובדה שכבר יש לנו בוגרים של התוכנית, סטודנטים שלמדו פה, נסעו לחו"ל וחזרו, ועכשיו הם עצמם פרופסורים צעירים ומבטיחים בתוכנית. דור שני של הצלחה, בנוסף לבוגרים הרבים שכבר השתלבו בתעשייה. "מעבר לכך שלכל פרופסור יש את המחקריםשלו, תוכנית האנרגיה ע"ש גרנד מעודדת מחקר אינטרדיסציפלינרי ומהווה מרכז לתעשייה – שגם היא מגיעה לעשות מחקרים אצלנו. סטודנטים שלנו משתתפים בפרויקטים בתעשייה, מרצים מהתעשייה באים ללמד אצלנו ואנחנו עורכים הרבה ביקורים בשטח, כדי שסטודנטים יכירו את הפרספקטיבה הרחבה ויבינו איך הם מתממשקים לתחום האנרגיה בארץ". איך אתה רואה את תחום המחקר באנרגיה בישראל כיום? "אנחנו עדים לפריחה גדולה מאוד של האקוסיסטם באנרגיה. כמות הסטארטאפים והיוזמות בתחום, בתעשייה, בחברות וגם ביוזמות מתחום הרגולציה, גדלה והולכת. אנחנו מתעמקים בכל התחומים הללו. השאיפה היא להוות מחקר ידע ליזמות לחברות סטארטאפ בתחום האנרגיה וכמו כן, ממשק מרכזי עם התעשייה, וחשוב לנו שכל מי שלומד אצלנו יידע מה קורה בתעשייה, לא פחות מאשר בחזית המחקר. אנחנו רוצים שהם יהיו מוכנים לאתגרים האמיתיים, לא רק אלה של העבר, אלא בעיקר של המחר. וגם מחרתיים". צילום: ניצן זוהר פרופ' דריו דקל, ראש התוכנית פרופ' דוד איזנברג, ראש הוועדה לאנרגיה צילום: ניצן זוהר