אקלים - טק

/ כלכליסט המחלקה המסחרית - תוכן פרסומי 2024 אפריל ת עשיית המזון המעובד עוברת בשנים האחרונות שינוי משמעותי. לאחר עשורים לא מעטים בהם נחשב המזון המעובד נחות הן מבחינה קולינרית והן מבחינה תזונתית, מבקשות החברות המובילות להוכיח כי ביכולתן לייצר מוצרים איכותיים וטעימים, בעלי ערך תזונתי, בתהליכי ייצור בני קיימא, השומרים על האקלים. חברת פרוסולב טכנולוגיות נמצאת בחזית המגמה הזו – עם צוות הכולל מומחים במדע, בטכנולוגיה ובקולינריה, המפתחים מוצרים וטכנולוגיות עבור תעשיית המזון, הפודטק והאגריטק. ארתורו גייפמן, מנכ"ל משותף בפרוסולב וטכנולוג מזון שנה, מסביר כי "בעולם 30- הפועל בתחום כבר יותר מ המערבי, האתגרים הגדולים של ייצור מזון הם שמירה על ערכים תזונתיים, צמצום בזבוז מזון והגנה על איכות הסביבה. בעולם השלישי ישנו נושא קריטי נוסף – שמירה על ביטחון תזונתי". גייפמן מוסיף כי "הניסיון רב השנים שלנו בתעשייה, מקנה לנו הבנה ייחודית בתהליכים ובעלויות ייצור. פיתחנו , בה אנחנו מבצעים One Stop Shop גישה הוליסטית, את כל השלבים – משלב הרעיון, דרך הפתרון הטכנולוגי, הפתרון הקולינרי ופתרון האריזה, ועד לאחסון לשימוש אצל הלקוח הסופי. "כך למשל, לפני כמה שנים פנה אלינו נציג של ראש ממשלת ספרד לשעבר, פליפה גונזלס, עם הרעיון לפתח בר (חטיף) המורכב משאריות תעשייה וכולל את הערכים התזונתיים הדרושים לאנשים הנמצאים בסיכון תזונתי, למשל לאחר אסון טבע או באזור מלחמה. "זו משימה ששילבה כמה וכמה אתגרים. ראשית, היה עלינו לפתח טכנולוגיה שתוכל לעבוד בכל מקום בעולם, עם שאריות תעשייה ממקורות שונים. נדרשנו להמציא תהליך לייבוש בטמפרטורה נמוכה של שאריות אלה במפעלים עצמם, וטחינתם לאבקה שתהיה חומר הגלם להרכבת הבר. בנוסף, המוצר נדרש להיות בעל חיי מדף ארוכים – של שנה לפחות, גם בתנאי חום או קור קיצוניים; ועליו להיות עמיד לטלטלות, כך שלא יישבר או יתפרק בקלות. עבור הפיתוח הראשוני השתמשנו בשאריות מתעשיית חלב הסויה (אוקרה – העשיר מאד בחלבון לאחר ייבוש), מתעשיית רכז העגבניות (פולפה – עשיר בסיבים וליקופן), ובטחינה (העשירה בחלבון ושמנים טובים). ערבבנו אותם יחד עם גלוקוזה (מקור חשוב לאנרגיה זמינה) כדי לקבל את הערכים התזונתיים הרצויים. הוספנו טעם וניל טבעי וויטמינים חיוניים לביטחון תזונתי. התוצאה – מוצר שיכול להציל חיים, מחומרי גלם שכיום נזרקים לפח". בין לקוחותיה של פרוסולב ניתן למצוא חברות מזון מוכרות בכל בית – כגון שטראוס, ליימן שליסל, יטבתה, מי עדן, עוף טוב וקבוצת יבנה, לצד קוקה קולה ויוניליבר. בנוסף, עובדת החברה יחד עם סטארטאפים בתחום הפודטק והאגריטק, וכן משרד החינוך ומשרד הביטחון. צוות הנהלת החברה כולל לצד גייפמן גם את גיא טובי, גילעד דולב וגילעד רחמים. תעשיית הענק של מזון מעובד מחפשת ערך ומוצאת אותו בפרוסולב הישראלית מוסף – עם צוות של טכנולוגי מזון, מהנדסי מזון ושפים, חברת פרוסולב מתמחה בפתרונות לייצור מזון טעים ובריא – בלי לפגוע בסביבה הכתבה מטעם חברת פרוסולב טכנולוגיות ■ 0 5 ‹ אקלים-טק ‹ מזון למחשבה www.prosolv-tech.com לפרטים נוספים: באדיבות פרוסולב טכנולוגיות מימין: גילעד רחמים, גיא טובי וארתורו גייפמן הכתבה מטעם ניטרופיקס ■ אקלים-טק ‹ חקלאות ירוקה office@nitro-fix.com לפרטים נוספים: מ ה האסוציאציה הראשונה שלכם למילה אמוניה? אם התשובה היא רעל, אמנם יש בכך גרעין של אמת – אבל גרעין בלבד. לאמוניה תפקיד חשוב בחומרי דשן, המובילים לשגשוג ,1904- החקלאות. חשיבות זו הביאה לכך שב המדענים שפיתחו את התהליך התעשייתי לייצור אמוניה זכו בשני פרסי נובל – לנוכח התרומה המשמעותית לחקלאות, שאיפשרה לאוכלוסיית העולם לגדול משמעותית. ואולם, שיטת הייצור המסורתית של אמוניה, הנקראת האבר בוש, מתבססת על דלקים פוסיליים וכרוכה מיליון 500 - בשחרור כמות אדירה של פחמן דו חמצני ללא פליטות פחמן הסטארטאפ שמייצר אמוניה ממים ואוויר – אמוניה היא אבן יסוד בדשנים חקלאיים, אך הייצור שלה כרוך בפליטות פחמן בהיקף אדיר. ניטרופיקס, סטארטאפ ישראלי צעיר, שואף להוביל את המהפכה הירוקה בתחום מסך הפליטות העולמיות. כיום, 2%- טון בשנה, שהם כ עומדת תעשייה זו בפני שינוי משמעותי נוסף – אותו מוביל הסטארטאפ הישראלי ניטרופיקס, שפיתח שיטה ירוקה לייצור אמוניה. בבסיס הטכנולוגיה של ניטרופיקס, אותו ייסדו אופירה מלמד, מיטל אלון ויהודה בורנשטיין, עומד פטנט שפיתח פרופ' רוני ניומן ממכון ויצמן, המבוסס על תגובה של מים ואוויר, ללא כל מעורבות של דלק פוסילי. "אנחנו משתמשים באלקטרו לייזר – תא אלקטרו-כימי בו מתבצעים תהליכים שאוספים חנקן מהאוויר, וגורמים לו להגיב עם מים לייצור אמוניה, תוך שימוש בקטליזטור ייחודי", מסבירה מלמד. לדבריה, "כבר כיום השוק לאמוניה הוא עצום, אך מעבר לייצור ירוק עשוי להכפיל את השוק הזה – לאור המעבר העולמי לאנרגיה ירוקה. כך למשל, מיליון טון פחמן 1,000- אוניות משא פולטות כיום כ צפויה להתחיל לפעול 2026- דו חמצני בשנה, אך ב אוניית המשא הראשונה שתופעל באמוניה במקום בדלק. "יתרון נוסף הוא העובדה שבעוד כיום, מפעלי אמוניה הם מתקני ענק הנמצאים הרחק מכל יישוב, הטכנולוגיה שלנו מאפשרת ייצור אמוניה במתקנים קטנים הרבה יותר, כולל במקומות בהם היא נדרשת – כך שהמשמעות היא חיסכון גדול מאוד בשינוע ואחסון. כל מפעל שצריך אמוניה יוכל לייצר אותה עבור עצמו, בלי מיכלים גדולים ושינוע בכבישים. כל מה שצריך הוא מים ואוויר, ואפשר לייצר אמוניה בכל מקום, באפס פליטות פחמן". ניטרופיקס הוא סטארטאפ צעיר למדי, שעוד לא 2023- מלאו לו שנתיים. אך זה לא הפריע לו לזכות ב של Israeli Climate Awards במקום הראשון בתחרות דוראל וכלכליסט. בסטארטאפ מועסקים כיום עשרה עובדים – מתוכם שישה הם בעלי תואר דוקטור בכימיה. "העבודה אצלנו דורשת הבנה מעמיקה בעולמות הכימיה והאלקטרו כימיה, והתגמול הוא אדיר – הידיעה שאנחנו יכולים להוביל את המהפכה הבאה: ייצור ירוק של אמוניה, שיחסוך כמות אדירה של פליטות פחמן מדי שנה". עשרה עובדים – מתוכם שישה בעלי תואר דוקטור בכימיה. צוות ניטרופיקס צילום: יפעת גולן