BrainTalk

החוג לנוירוביולוגיה על שם סמי סגול באוניברסיטת חיפה מתמקד בחקר הבסיס הביולוגי של ההתנהגות – וכבר נולדו ממנו כמה חברות הזנק, שמבקשות לפתח מוצרים לשיפור התפקוד המוחי 0 12 05-2019 > המחלקה המסחרית TheMarker החוג לנוירוביולוגיה באוניברסיטת חיפה > Brain Talk > הנוירוביולוגיה בישראל חזק מאוד יחסית "תחום לעולם. התברכנו בשפע של אנשים צעירים ומבריקים, שרוצים להיות חוקרי מוח. הם לומדים כאן ואז מגיעים לאוניברסיטאות הטובות בעולם, ועושים בהן חיל", מספר פרופ' אדי ברקאי, דיקן הפקולטה למדעי הטבע באוניברסיטת חיפה, וחבר החוג לנוירוביולוגיה ע"ש סמי סגול באוניברסיטה. ייחודו של החוג לנוירוביולוגיה באוניברסיטת חיפה, מסביר פרופ' ברקאי, טמון בהתמחות שלו. "אנחנו מתמקדים בבסיס הביולוגי של ההתנהגות, וחוקרים את הממשק בינה לבין התשתית הנוירונית במוח שלנו". כל אחת מקבוצות המחקר, העוסקות במגוון תחומים במדעי המוח ובמערכות שונות, מתמקדת בהתנהגויות מסוימות ומבקשת לחשוף את המנגנונים הסמויים שלהן. החקירות מעמיקות ברבדים רבים, מהרמה התאית והמולקולרית ועד למחקר של המערכת הנוירונית כולה. השיטות בהן נעשה שימוש בפקולטה כוללות ביולוגיה תאית ומולקולרית, מניפולציה גנטית, מיקרוסקופיה, ודימות. יחד, חוקרי In Vitro ו- In Vivo אלקטרופיזיולוגיה המחלקה שופכים אור על נושאים של למידה, זיכרון, ותהליכים קוגניטיביים בבריאות ובמחלה מזוויות מגוונות, כאשר המטרה היא להבין את התהליכים הנוירוניים השוכנים בבסיסן של התנהגויות מורכבות. לדברי פרופ' ברקאי, בחוג כעשרה חוקרים, המתמקדים בשלושה תחומי חקר. "חלקם חוקרים ביולוגיה של זיכרון "כל הסטודנטים שמגיעים אלינו נפעמים מההזדמנות לגלות איך המוח עובד" ולמידה, התחום שבו גם אני עוסק; חלקם לומדים את הבסיס הביולוגי של ההפרעות הפסיכיאטריות; ואחרים עוסקים בדרך שבה בני האדם לומדים". לחוג מתקבלים סטודנטים לתואר שני ותואר שלישי, המגיעים מתחומי ידע מגוונים – "מפסיכולוגיה וביולוגיה, ועד מדעים מדויקים יותר, הנדסה ומדעי המחשב", מספר פרופ' ברקאי. "הגורם המשותף לכולם הוא שהם נפעמים מההזדמנות לגלות איך המוח עובד. זו התשוקה שלהם בחיים – לפצח את הסוד הגדול הזה, והם למעשה עוסקים כאן בכל יום ויום במה שמעניין אותם יותר מכל". להבין איך נאגרים הזיכרונות שלנו המחקרים המתבצעים בחוג רבים ומגוונים, כאשר לכל אחד מהחוקרים התמחות משלו. כך למשל, מספר פרופ' ברקאי, "המחקר שלי עוסק בשינויים החלים בתכונות ביופיזיקליות של תאים, המאפשרות אגירה של זיכרונות לטווח ארוך. "באופן כללי, אפשר לפענח פעולה של תא עצב כמו שמהנדס חשמל מפענח מעגל חשמלי. יש בו אלמנטים שמקובלים בפעילות חשמלית כמו סוללות, כבלים ונגדים, אבל כמובן שבמקרה הזה, הם בנויים ממרכיבים ביולוגיים. הפעולה של שלושת המרכיבים הללו יכולה להשתנות כשאנחנו לומדים; וכשהיא משתנה, התאים יודעים לתקשר טוב יותר זה עם זה. כתוצאה מכך, זיכרונות נאגרים באופן טוב יותר ברשתות עצביות. מטרת המחקר שלי היא לחשוף מהם השינויים הללו. "על קצה המזלג, ניתן לספר גם על חוקרים אחרים שלנו, ובהם פרופ' קובי רוזנבלום, העוסק בביולוגיה מולקולרית של זיכרון לטווח ארוך; פרופ' רפי למפרכט, העוסק במנגנונים של התניית פחד; ד"ר שלמה וגנר, החוקר מנגנונים של התנהגות חברתית; פרופ' גל ריכטר לוין, העוסק בוויסות רגשי של למידה וזיכרון; ד"ר חנוך קפצן, העוסק בבסיס של המחלות הפסיכיאטריות; פרופ' אבי קרני, העוסק בלמידה מוטורית בבני אדם; פרופ' מונא מארון, החוקרת את השפעות הדיאטה על למידה וגמישות עצבית; ד"ר ליאור כהן, הבוחן את השפעת הטיפול האימהי על חיווט קשרים במוח; וד"ר אבי מנדלסון, החוקר מנגנונים של קבלת החלטות. כל החוקרים שלנו עוסקים בנושאים שונים זה מזה – אבל עדיין כולם יכולים לדון יחד בתחומי המחקר שלנו; התמה הגדולה היא מחקר הבסיס הביולוגי של ההתנהגות". מה אפשרויות היישום של המחקרים שלכם? "כבר פתחנו כמה וכמה חברות הזנק שהמטרה שלהן היא להקל על בעיות קוגניטיביות המתלוות לפתולוגיות כמו אלצהיימר, או לדעיכה קוגניטיבית שמגיעה עם הזקנה. כמה מהחברות מנסות לפתח מולקולות לתרופות שיקלו על בעיות של קוגניציה, בעקבות התובנה שלנו שיש מולקולות מרכזיות במוח שהן חשובות לפעילות קוגניטיבית תקינה. אנו מקווים לפתח תרופות שיחקו מולקולות אלה כדי לשפר את פעולת המוח". מה לדעתך יהיו המגמות המובילות בחקר המוח בשנים הקרובות? "יש שניים או שלושה תחומים שצפויים לצבור חשיבות. התחום הראשון הוא התפתחות היכולת שלנו לבצע עיבוד בו זמני של כמויות גדולות מאוד של מידע, על פעילות שמתרחשת בו זמנית באלפי תאים במוח. התחום השני הוא שיפור היכולת לעקוב אחרי תהליכים מיקרוסקופיים בזמן אמיתי, בעיקר בעזרת מיקרוסקופים שנעשים יותר ויותר טובים, והאפשרות לבדוק פעילות חשמלית של תאים באמצעות צבעים. "התחום השלישי שיחולל מהפכה נובע מההבנה הגוברת שניסיון החיים שאנחנו צוברים משנה את המוח שלנו, והשינוי הזה מועבר גנטית לצאצאינו. התובנה הזו צפויה לשנות הרבה דברים בדרך שבה אנחנו תופסים את עצמנו, ואת הביולוגיה והגנטיקה שלנו". למידע נוסף אודות חוג סמי סגול לנוירוביולוגיה: ywodislav @ univ . haifa . ac . il ,04 -8288420 הנכם מוזמנים להיפגש עם סגל החוג במסגרת היום .6.6.19- הפתוח שיתקיים באוניברסיטת חיפה ב open . haifa . ac . il לה רשמה לאירוע: אזור ההיפוקמפוס במוח, שלו תפקיד מכריע ביצירת זיכרונות. הצבעים השונים מסמנים ביטוי של מרכיבים שונים בתוך התאים צילומים: ד"ר חנוך קפצן