OncoTalk

00 7 דה מרקר המחלקה המסחרית - תוכן שיווקי < 09-2019 < Onco Talk < סרטן הכליה סרטן הכליה: הגישה הרובוטית שמאפשרת לשמר את הכליה כשמדובר בסרטן הכליה, הרוב המכריע של החולים יטופל באמצעות ניתוח להסרת הגידול. השימוש ברובוט דה וינצ'י מאפשר הסרה מדויקת יותר של הגידול ושימור הכליה - תוצאה ניתוחית עדיפה, והחלמה מהירה יותר עבור המטופל פרופ' עופר יוספוביץ, מנהל המחלקה האורולוגית במרכז הרפואי ע"ש סוראסקי (איכילוב), ומנתח בכיר בבית החולים ליאור צור ‎: הרצליה מדיקל סנטר. צילום 3%-5%- הכליה, המהווה כ סרטן ממקרי הסרטן בקרב מבוגרים, לרוב אינו מתאפיין בתסמינים בולטים, כך שהוא בדרך כלל מאובחן באופן אקראי. "מטופלים מגיעים לבדיקת אולטרסאונד מסיבות אחרות, למשל, כאבי בטן CT או או כאבי גב – ואז מתגלה במקרה גם גידול בכליה", מסביר פרופ' עופר יוספוביץ, מנהל המחלקה האורולוגית במרכז הרפואי ע"ש סוראסקי (איכילוב). לדברי פרופ' יוספוביץ, "מרבית הגידולים . RCC - Renal cell carcinoma הם מסוג TCC חלק קטן מהגידולים הם מסוג - , והם דומים Transitional cell carcinoma יותר לגידולים של שלפוחית השתן, ומתגלים בעקבות תסמינים כגון דימום בדרכי השתן או כאבי מותן. אם הגידול מתקדם או גרורתי, חלילה, עשויים להופיע גם תסמינים כמו ירידה במשקל ובתיאבון, וכאבים בעצמות – אך אלה הם מקרים נדירים יותר". לפני תחילת הטיפול, עולה הצורך להגדיר במדויק את אופי הגידול – לפי הסוג שלו, גודלו, והשאלות האם מעורבים איברים נוספים, והאם הגידול הוא גרורתי או מקומי. "לשמחתנו, רוב הגידולים בכליה מתגלים בשלב שבו הם עדיין בכליה בלבד, וטרם התפשטו מחוצה לה", מסביר פרופ' יוספוביץ. מצב הגידול קובע את היקף הניתוח הטיפול האפקטיבי היחידי לריפוי סרטן הכליה הוא ניתוח להסרת הגידול. "בהתאם לשלב בו נמצאת המחלה, לעתים ניתן לכרות רק את הגידול, תוך שימור רקמת הכליה, ובמקרים אחרים יש צורך בכריתת הכליה כולה – מאחר שהגידול מערב חלק ניכר ממנה. בכל מקרה, אנו מוודאים את הוצאת הגידול בשלמותו", אומר פרופ' יוספוביץ. לאחר ההחלטה אם להוציא חלק מהכליה או כולה, נבחרת הטכניקה הניתוחית. במשך שנים רבות, גידולי כליה נותחו בשיטה הפתוחה – המנתחים ביצעו חתך גדול בבטן המטופל, ודרכו הסירו את הכליה או חלק ממנה. כיום, שיטה זו עדיין נמצאת בשימוש בחלק מהמקרים, בעיקר כשמדובר בגידולים גדולים מאד או במצבי כליה בודדת, עדיין מבצעים ניתוחים בשיטה זו; אך לדברי פרופ' יוספוביץ, השיטה המקובלת יותר היא ניתוח בגישה הלפרוסקופית, או הרובוטית – באמצעות 'רובוט דה-וינצ'י'. "הרובוט מאפשר לנו לבצע ניתוח שנקרא 'זעיר-פולשני' – כלומר, מידת הפולשנות שלו היא מינימלית. במקום חתך גדול בבטן, מנקבים חורים קטנים ומעבירים בהם צינוריות קטנות. דרכן מחדירים לגוף המטופל מכשירים שמאפשרים את ביצוע הניתוח בגישה רובוטית". פרופ' יוספוביץ מדגיש כי הרובוט אינו מבצע את הניתוח בעצמו – אלא מונחה בידי הרופא המנתח, שנמצא בחדר הניתוח עצמו. "הרופא מפעיל את זרועות הרובוט, וכך מנתח את החולה בדיוק כמו שהיה עושה בגישה פתוחה – אלא שבגישה הרובוטית ניתן לבצע ניתוח מדויק יותר, מאחר שהוא מאפשר לנו לראות טוב יותר מה קורה ולתמרן את המכשירים באופן מיטבי. ניתוח בגישה הזו הוא קל הרבה יותר עבור המטופל – אובדן הדם קטן יותר, ההתאוששות טובה יותר וכך גם התוצאה הניתוחית". לניתוחים באמצעות הרובוט יתרון חשוב נוסף – "הוא מאפשר לנו לשמור על חלק גדול יותר מרקמת הכליה מאשר בעבר. גם בגידולים המורכבים ביותר, ניתן לפעמים לשמור על הכליה – מה שאי אפשר היה לבצע בצורה טובה לפני שהגישה הזו נכנסה לשימוש", מוסיף פרופ' יוספוביץ. האם כל רופא מנתח יכול לנתח בגישה הרובוטית? לדברי פרופ' יוספוביץ, "מאחר שהרופא המנתח הוא זה ששולט ברובוט – אין די במיומנות ניתוחית, אלא קיים גם צורך במיומנות בהפעלת הרובוט. במקרה שאין מיומנות כזו, הבחירה בגישות אחרות לניתוח לגיטימית בהחלט". ניתוח ללא השלכות משמעותיות לטווח הארוך הודות לניתוח הזעיר-פולשני, ההתאוששות של המטופלים מהירה יותר מאשר בניתוחים בגישה המסורתית. "הניתוח נמשך בדרך כלל כשעתיים, ולאחר מכן החולה מתאשפז במחלקה למשך יומיים", מסביר פרופ' יוספוביץ. "בניגוד לניתוחים אחרים, כשמדובר בניתוחי כליה אין השלכות משמעותיות לטווח הארוך – בין אם נכרת רק חלק מהכליה או כולה. המטופלים לא צפויים לסבול ממגבלה תפקודית כלשהי לאחר הניתוח". בעוד בסוגי סרטן אחרים קיימים מספר טיפולים אפשריים, כמו למשל כימותרפיה והקרנות, הרי שבסרטן הכליה, הניתוח הוא האפשרות היחידה לריפוי החולה. "כורתים את הכליה או חלקה ומסתפקים בכך, כמובן תוך מעקב ובדיקות הדמיה", אומר פרופ' יוספוביץ. "אם המחלה מתפשטת אל מעבר לכליה, קיים קו של טיפולים, חלק מהם חדשניים בתחום; אך הם משמשים לטיפול במחלה גרורתית בלבד, ולא במקרה שהגידול ממוקם רק בכליה". עם זאת, בחלק קטן מהמקרים מסתפקים הרופאים במעקב צמוד. מדובר במקרים שבהם המחלה מתגלה בצורה אקראית, 2 הגידול הוא קטן יחסית – כס"מ אחד או ס"מ, והמטופל מבוגר מאוד וסובל ממחלות רקע שונות - כך שהניתוח עשוי להיות מעט מסוכן עבורו, בשל הליך ההרדמה. "במטופלים כאלה אנו מסתמכים על כך שמהלך ההתפתחות של גידולים קטנים הוא איטי וכי הסיכוי שיסכנו את חיי המטופל נמוך יחסית, ולכן מבצעים מעקב בלבד", אומר פרופ' יוספוביץ. לדבריו, "קיימים גם טיפולים שאינם ניתוחיים, כמו הקפאה או חימום באמצעות גלי רדיו בצורה מלעורית, אך מיישמים אותם רק בגידולים קטנים וכאשר הסיכונים לחולה כתוצאה מהניתוח גדולים באופן משמעותי".