הנדסת מים

מגזין המים הישראלי הנדסת מים 25 מהמרחב ומהעולם חדשות לפרטים נוספים: anna@kinneret.ac.il  0 4-6653713 המחלקה להנדסת תעשיות מים בבית הספר להנדסה ע"ש אחי רכוב במכללה האקדמית כנרת מזמינה יוזם ומארגן הכנס: פרופ' רם שפינר, ראש המחלקה להנדסת תעשיות מים, ביה"ס להנדסה ע"ש אחי רכוב, המכללה האקדמית כנרת תכנית הכנס: גולן מוצרי פלסטיק בע“מ http://water2017reg.kinneret.ac.il לה רשמה מקוונת לכנס: 06/12/17 & בהרשמה מוקדמת עד 80 - עלות השתתפות בכנס &120 ביום הכנס עלות השתתפות דרך האתר. התכנסות והרשמה, תערוכת מציגים 09:00-10:00 ברכות טקס הענקתמלגה לזכרו של פרופ' נח גליל ז"ל 10:00-10:20 הרצאת פתיחה "עסקים כרגיל" - זו אינה אופציה עודד דיסטל, משרד הכלכלה 10:20-10:30 מושב ראשון: יישום טכנולוגיות וגישות חדשניות במערכות מים יו"ר המושב - ד"ר אדוה זך-מאור, סמנכ"ל למחקר ופיתוח, עמיעד מערכותסינון 10:30-12:10 שיקולים בתכנון מערכותסינון מתקדמות, מקרה בוחן: פרויקט , טיפול במי שיטפונות Bras de la Plaine יורם פינר, עמיעד 10:30-10:50 בחירה ושימושאופטימאלי בשסתומי אוויר בהתבסס על נתוני מבדקת אוויר טל לוי, ברמד 10:50-11:10 פרוייקט מפעל יבש– לוריאל מגדל העמק מנדי ענבי, אלעד טכנולוגיות 11:10-11:30 שיפור יעילות קו הזרימה על ידי צמצום הפסדי אנרגיה באמצעותשסתומי אוויר - מקרי בחן מאוגנדה וקניה ד"רשרון יניב, א.ר.י 11:30-11:50 בעזרתמודל סימולציהשל )DMA( תכנון אזורי מדידה רשתהמים Mckit מרדכי פלדמן, 11:50-12:10 הפסקת קפה, ביקור בתערוכה 12:10-13:00 פרויקטים בהנדסת מים מושב שני: , מהנדסת יועצת M.Sc. יו"ר המושב - אינג' אריאלה רבינוביץ' בנושא טיפול במים ושפכים 13:00-14:40 מפעל השפד"ן, מתקן הטיפול בשפכי גושדן -שדרוג והרחבה במהלך השנים האחרונות אריק מסינג, בלשה ילון מערכותתשתית 13:00-13:20 המתקן לטיפול בשפכי גושדן - הפעלתמערך הטיפול בבוצה והפסקתהזרמתהבוצה לים תומר קרייצר, מקורות 13:20-13:40 ממברנות לטיפול בשפכים מט"שהסוללים עופרשוער, פלגי מים 13:40-14:00 תחנתהשאיבה בעין כרם - המערכתהחמישית לירושלים איציק צורן, שח"מ מקורות ביצוע 14:00-14:20 תכנית אב לביוב ומתקנים לטיפול בשפכים באי באיי הבהאמס New Providence שמואל בדולח, ח.ג.מ מהנדסים יועצים ומתכננים 14:20-14:40 ארוחת צהריים, ביקור בתערוכה 14:40 לכנס כנרת הרביעי לטכנולוגיה ופרוייקטים בתחום הנדסת מים ע"ש פרופ' נח גליל ז"ל במכללה האקדמית כנרת 11.12.17 , יוםשני, כ׳׳ג בכסלו תשע"ח החומר שלא יודע אם הוא אוהב מים דוחה מים או סופג אותם? המשטח הזה יכול להיות גם וגם, בזכות שליטה במבנה החלקיקים שלו משטחים אוהבי מים, או בשמם המדעי משטחים הידרופיליים, הפכו לאחרונה ליעד אטרקטיבי למחקר בעקבות היישומים האפשריים הרבים שלהם, הכוללים איסוף מים על ידי ספיחת לחות מהאוויר ויצירת משטחים שיכולים לנקותאתעצמם. גםמשטחיםשונאי מים, או בשמםהמדעי משטחים הידרופוביים, הפכו מושא למחקרים רבים, בשל הצורך לייצר מוצרים דוחי מים כמו בדים שאינם נרטבים ומוצרי מתכת שאינם מחלידים. חוקרים מאוניברסיטת קולומביה הבריטית מצאו דרך יצירתית לשלב את שני העולמות וליצור משטח שיכול להפוך מחומר שסופח מים לחומר שדוחה מים בשניות ספורות. כל מה שצריך לשם כך הוא כימיה חכמה ומתח חשמלי נמוך שיכול להגיע פשוט מסוללת אצבע קטנה. המשטח בנוי מתחמוצת הנחושת, שהיא חומר מוכר, נפוץ ולא מאוד ייחודי. החוקריםהצליחו ליצורממנו משטחמתוחכםבעזרתשליטהבמבנההחלקיקים שלו ובגודלם. הםהשתמשו בשיטהשנקראתשיקועחשמלי (אלקטרודפוזיציה), שמעודדת שיקוע של נחושת על פני המשטח בעזרת מתח חשמלי. התהליך שהם פיתחו יוצר על פני המשטח חלקיקי נחושת זעירים שמזכירים בצורתם עצים קטנטנים. המשטח בנוי ממערך צפוף של המוני “עצים“ זעירים בגובה של מיקרון – אלפית המילימטר – וגודל ענפיהם נע בין כמה עשרות לכמה מאות ננומטרים 500- (מיליונית המילימטר). לשם השוואה, גודלו של גרגיר מלח שולחן הוא כ מיקרון. המערך הזה הוא המפתח ליצירת משטח דוחה מים. קצות העצים הקטנים מחזיקים את טיפות המים מעט מעל המשטח ומשאירים שטח מגע מזערי בין המים למשטח, שמאפשר לטיפות המים להחליק ממנו בקלות. אבל עצי הנחושת הזעירים אינם מאפשרים כשלעצמם שליטה בדרך שבה המשטח מגיב למים. כדי לעבור ממצב שבו המשטח דוחה את המים למצב שבו הוא סופח אותם, החוקרים השתמשו בתעלול כימי מוכר וידוע. תחמוצת הנחושת, היא הידרופובית - שונאת מים, אבל נחושת מתכתיתשאינה קשורה לאטומי חמצן היא הידרופילית - אוהבת מים. העובדה הזאת מאפשרת למשטח להיות משטח פעיל שאפשר לשנות את תכונותיו בעזרת גורם חיצוני. במקרה הזה המעבר בין מצבי חמצון שונים של נחושת, כלומר בין נחושת שאינה קשורה לאטומי חמצן לכזאת שכן, נעשה בפשטות ובמהירות, באמצעות סוללה שמפעילה מתח חשמלי נמוך. הסוללהמספקתאלקטרוניםלתחמוצתהנחושתההידרופובית. אטומי הנחושת בתחמוצת עוברים תהליך שנקרא חיזור, שבו הם קולטים את האלקטרונים, משחררים את אטומי החמצן ונשארים במצבם המתכתי ההידרופילי. כך קורה שכאשר מטפטפים מים על משטח ה“עצים הזעירים“ של תחמוצת הנחושת, הטיפות מתגלגלות מהמשטח, אך עם המתח החשמלי המשטח הופך למעין ספוג שסופח אליו את המים בחוזקה. החוקרים מאמינים שלמשטחים חכמים שמבוססים על הטכניקה הזאת יכולים להיות יישומים רבים – למשל ספוג חשמלי שיוכל לסייע במקרים של דליפה של חומרים מסוכנים בסביבה מימית. הספוג יוכל לספוח חומרים שאינם מים במצבו ההידרופובי ולשחרר אותם מאוחר יותר בסביבה מימית, | בלחיצת כפתור.