הנדסת מים

מגזין המים הישראלי הנדסת מים 32 מיליוני דולרים. בעקבות 125 יותר ממיליון בארות פשוטות, בעלות של התכנית הזאת הגיעו תכניות נוספות, ובשעתו נראה שאין ברירה אחרת. לא הייתה בהודו תשתית לאחסון, להפצה או לסינון של מים, והמצב הזה שורר בה גם כיום, למעט בערים הגדולות ביותר. בארות הצינור האלה נחשבו פתרון מציל חיים וזול. מתוך מיליארד האנשים מן האוכלוסייה הכפרית וכמחצית מאוכלוסיית 80%- ורבע שחיים בהודו, כ הערים משתמשים במי תהום לשתייה, לבישול ולהשקיית יבולים חקלאיים וגינות. מי התהום פתרו בעיה חמורה נוספת: הרעב שאיים על חלקים מן . כיום, הודו משתמשת בנתח עצום ממי ההשקיה 80- המדינה בשנות ה , לגידול אורז, חיטה וקנה סוכר. 91%- שלה, כ אלא שלהתפתחות החקלאית המהירה יש מחיר. רוב הבארות נחפרו לעומק מטרים, עד לנקודה שבה הגיעו החופרים לשכבה הראשונה 200 עד 50 של ן ֵ ס ְ של מים נטולי חיידקים. לרוע המזל, זהו בדיוק העומק שבו מצוי רוב האר באזור, נתון שאיש לא ידע אז. אילו היו חופרים מעט יותר לעומק, היו מגיעים בדרך כלל למים בטוחים לשתייה, אך חפירה לעומק רב יותר מחייבת הוצאה נוספת של זמן וכסף ושימוש בחומרי בנייה חזקים יותר שכפריים עניים רבים אינם מסוגלים לממן. והיו מכשולים נוספים - בערות נרחבת ואדישות השלטונות סיכלו את המאמצים להסביר לציבור את הסכנות. פתרונות פשוטים לכאורה, כגון אגירת מי גשמים או טיהור מים מקומי, היו מסובכים מדי לאנשים הבורים ולא הובנו כראוי. הניסיונות לאגירת מי גשמים כשלו מכיוון שהמכלים וצינורות הפלסטיק לא תוחזקו כראוי. סינון מים דרך סלי חול נתפס כמטלה מעיקה וגוזלת זמן. הכפריים, שלא יכלו לקרוא את הוראות השימוש ולא הבינו את הכימיה, עשו שימוש שגוי גם בטבליות לטיהור מים שחולקו על ידי מדענים ופעילים אחרים. פתרונות קבועים, כגון מתקנים גדולים לטיהור מים, היו יכולים לחסוך את הבלבול של מיליוני אנשים, אך התברר שהם יקרים ומגושמים מדי מבחינה טכנולוגית. המתקנים כשלו מן הסיבות שצצות תמיד כשאין פיקוח ותחזוקה ראויים. “הפתרון הטוב יותר, כמובן, הוא להימנע לגמרי מן המים המזוהמים“, רג, ראש המחלקה למשאבי מים ומי שתייה במכון הפדרלי ֶ אומר מיכאל בּ )“. אך בהשוואה למים העיליים, Eawag השווייצרי למדע וטכנולוגיה של מים ( עם כל מחוללי המחלות המצויים בהם, מי התהום נראים הרע במיעוטו.“ גאולוגיה קטלנית ן הוא יסוד נפוץ באופן יחסי. אין לו צבע, טעם או ריח, ולכן היה במשך ֵ ס ְ אר תקופה ארוכה “כלי העבודה“ המועדף על רוצחים. ארסן רעיל לרוב צורות החיים אף במינונים נמוכים מאוד. ן. ֵ ס ְ אדמות המישורים שלרגלי ההימלאיה הן בין העתירות ביותר בעולם באר לאחר שהרי הענק נוצרו בהתנגשויות טקטוניות, נחשפו במורדותיהם ן. נהרות מהירי זרם, פוררו את המינרלים ֵ ס ְ מינרלים של פיריט, המכילים אר ן ֵ ס ְ ונשאו אותם לכל רחבי הודו, בנגלדש, סין, פקיסטן ונפאל. בתוך כך, האר התמוסס במים ועבר תהליכים כימייםשבהם הגיב עם חמצן, ברזל או מתכות כבדות אחרות. התגובות יצרו גרגרים זעירים ששקעו בקרקעית הנהרות ן בעומקים שונים. המשקעים ֵ ס ְ והותירו שכבות של אדמה עשירה באר הבוציים האלה הצטברו במשך אלפי שנים באזורי הדלתה העתיקים במישור אלף קילומטרים 700 פּוּטרה. אזור זה, שגודלו כמעט ַ מ ַ ר ְ ה-בּ ָ גנ ֶ ס-מ ֶ נג ַ הג רבועים, מאכלס כיום בצפיפות כחצי מיליארד בני אדם. ן היה אמור להישאר מתחת לאדמה, אך הבארות ֵ ס ְ באופן טבעי, רוב האר הגיעו אליו גם באזוריםשבהם הנהרות כבר אינם זורמים. “אי אפשר להסתכל טי, ומוסיף: ְ בּוֹר ַ ר ְ 'ק ַ רק על המקומות שבהם הנהרות זורמים כעת“, אומר צ “צריך להביא בחשבון את השינויים שהתרחשו בנתיבם. בשלב מסוים, כל זה ן.“ ֵ ס ְ היה מכוסה מים, ופירוש הדבר שיש הרבה יותר אפשרויות למצוא אר ן מתמוסס וחודר אל מי התהום, זה קורה רק בתנאים ֵ ס ְ לא תמיד אר גאולוגיים מסוימים. המדענים החוקרים את הנושא תיארו שני תרחישים יש להביא מים ממרחקים עצומים קשה למצוא מים ראויים לשתייה למצוא ארְסֵן מתחת לאדמה ן, יסוד המצוי בטבע, מצוי במינרלים באדמה ובסלעים בכל רחבי העולם. ֵ ס ְ אר לעתים קרובות הוא קשור לגרגרים המכילים מתכות. כשהגרגרים באים במגע ן המצוי בהם עשוי להשתחרר ולהגיע לריכוזים גבוהים ֵ ס ְ עם מי תהום, האר מיקרוגרמים לליטר מים. 10 דיים לפגיעה בבריאות של בני אדם: לפחות ן מתקיימות בשני מקרים: כשמים ֵ ס ְ התגובות הכימיות המובילות לשחרור אר גבוה) מחלחלים דרך האדמה, או כשמים דלים בחמצן pH בסיסיים (בעלי ערך מחלחלים דרך אדמה עשירה בתרכובות פחמן אורגניות. מדענים מנסים לנתח את הרכב המים והאדמה באזורים שונים בעולם כדי לחזות באילו ן. ֵ ס ְ מקומות נשקפת סכנה של זיהום באר