הנדסת מים

מגזין המים הישראלי הנדסת מים 33 ן, והבנה זו פתחה פתח ליצירת מודלים לחיזוי ֵ ס ְ כלליים המעודדים שחרור אר סיכון אפשרי. התרחיש הראשון, שחרור ארסן בסיסי (אלקלי), מתרחש בקרקע עשירה גבוהה. התרחיש הזה pH בחמצן, שבה זורמים מים בסיסיים, כלומר ברמת מתקיים, למשל, באזורים צחיחים בארגנטינה ובדרום־מערב ארה“ב. המים מעוררים תגובה כימית שמפרקת תחמוצות של ברזל ושל מתכות אחרות ן שנקשר ֵ ס ְ העוטפות את חלקיקי האדמה. התגובה הזאת משחררת את האר ליונים האלה, ומאפשרת לו להתמוסס ולזהם את מי התהום בסביבה. ר (רדוקטיבי), מתרחש בקרקע ענייה ֵ ז ַ ח ְ התרחיש השני, שחרור ארסן מ בחמצן אך עשירה בתרכובות פחמן אורגניות. התנאים האלה אופייניים לאזורי דלתה, לביצות ולאגני נהרות, שבדרך כלל האדמה שעל פני השטח שלהם חדשה, והיא מכילה עדיין כמות גדולה של חיידקים. זה המצב בכמה מן האזורים המיושבים ביותר בעולם, כמו צפון הודו, בנגלדש, וארצות בדרום־מזרח אסיה כגון וייטנאם. החיידקים מזרזים את התגובות הכימיות ן. אם ֵ ס ְ באמצעות אנזימים, שמפרקים את הברזל החמצני שאליו נקשר האר ן, למשל צפון ֵ ס ְ ניקח חופן אדמה מאזור שמי התהום שבו אינם מכילים אר ן. ֵ ס ְ קרוליינה בארה“ב, ותקברו אותו בבנגלדש, הוא ישחרר אר התהליך הזה נמשך כל עוד יש די פחמן אורגני כדי להזין את החיידקים, ותרכובות הפחמן נעשות נדירות ככל שיורדים לעומק האדמה. דישון הקרקע, כפי שמתבצע בקנה מידה נרחב בהודו, עלול להאריך את משך התהליך. מליחות, ובייחוד יונים גופריים (סולפידים), עשויה לפעול בכיוון ן ויוצרים ֵ ס ְ ההפוך ולקצר את התהליך מפני שהיונים האלה נקשרים לאר משקעים. ואולם, הדבר מתרחש רק כל עוד רמות החמצן נמוכות. חמצן ן ֵ ס ְ חדש ישמש חיידקים לפירוק משקעי הגופרית ולשחרור חוזר של האר הכלוא. ולכן, אם אקוויפר מתרוקן ומתמלא שוב במהירות, מים עשירים ן. גם המצב הזה ֵ ס ְ בחמצן יחלחלו לאדמה ויעוררו גל חדש של שחרור אר ן לאורך ֵ ס ְ נפוץ בהודו, וכך נוצרים תנאים מושלמים לשחרור מתמשך של אר תקופה ארוכה. מיפוי הסכנה כרגע, התהליך לאיתור הבארות המזוהמות ביותר מחייב עבודה מרובה וזמן רב. הבודקים צריכים לעבור מכפר לכפר ולבדוק את כל הבארות באמצעות ערכה כימית ניידת. הבודקים מערבבים מעט מים מן הבאר עם ן ֵ ס ְ כמה כימיקלים במכל אטום. לאחר מכן הם מכניסים פס בוחן שסופג אר מומס. כעבור עשר דקות, צבע הפס מספק תוצאה מקורבת: אם הוא לבן, קשה למצוא מים ראויים לשתייה הזרימה התת־קרקעית באקוויפרים משתנה מפני שהאוכלוסייה ההולכת וגדלה מנצלת יותר ויותר מים. הדבר גורם לזיהום של בארות שהיו נקיות בעבר, ולפגיעה בבני אדם