הנדסת מים

מגזין המים הישראלי הנדסת מים 16 מליחות הכנרת למליחות מי הכנרת משמעות חשובה בשימוש הישיר והחוזר לחקלאות ולמערכת האקולוגית של האגם. המליחות נקבעת על פי אוגר המלח (כלורידים) הקיים בנפח המים שבאגם. אוגר המלח משתנה כפונקציה של כמויות המים “המתוקים“ (גשם ונחלים) הנכנסת לאגם,שפיעה ומליחות המעיינות המלוחים הקיימת באגם, וכפונקציה של כמויות המים היוצאות מהאגם (שאיבות, אידוי וכו'). בשנים השחונות האחרונות, עקב הירידה מ“ג כלורידים 300- הגדולה בנפח המים, עלתה מליחות האגם אל מעל ל ). עד תום 1b בליטר (מגכ“ל) במקביל וכתמונת ראי לירידת המפלס (תרשים מגכ“ל. 340 - השנה, מליחות האגם צפויה לעלות אל מעל ל כדי להוריד את רמת המליחות באגם החלה להתבצע הטיית מים מליחים (ממעיינות נור שבצפון מערב הכנרת ומחמי טבריה) בסמוך להפעלת מפעל המוביל הארצי. לאחרונה השלימה חברת מקורות את הטייתו של מעיין נוסף הנובע אל תוך הכנרת מצפון לטבריה (מעיין “פולייה“). מי המעיין מטרים. הם נשאבים היישר אל תעלת 10 כוסו בכיפה מתכתית שקוטרה טונות כלורידים 18,000- מובל המים המליחים. הטייה זאת בשיעור של כ טונות כלורידים מן המפעל הקיים, מצמצמת את 45,000- בשנה, בנוסף לכ עליית אוגר המלח באגם ועשויה להקטין את עליית מליחות הכנרת במרוצת השנים הבאות. המוביל הארצי החדש על רק מיעוט המשקעים של השנים האחרונות, צומצמה בשנים האחרונות .)1a ההפקה השנתית מהכנרת למוביל הארצי בצורה משמעותית (תרשים מלמ“ק 30 - מלמ“ק בעבר, ירד לכ 300 ממוצע הפקה שנתי שעמד על כ לשנה, ובחודשי הקיץ בלבד. חברת מקורות נערכה מלפני מספר שנים לתרחישי הפקה נמוכים באזור הצפון וביצעה שינויים ושדרוגים בצינור המוביל הארצי על מנת לאפשר קליטה של מקורות מים נוספים מעבר למי הכנרת. המהלך הראשון היה הזרמה של מי מתקן ההתפלה בחדרה (שיועד במקור להזרמה דרומה) לכיוון צפון לצרכי אספקת מים לחיפה והאזור. כמו כן, הוקמה תחנה חדשה בראש העין הנקראת “תחנת נופרים“. תפקידה להעביר עודפי מים מותפלים דרך צינור המוביל הארצי מדרום לצפון.על ידי כך היא מאפשרת צמצום הפקה בקידוחי הטורון בשרון ובשומרון. מוביל המים הארצי שסיפק בעבר מי כנרת מצפון לדרום, עובד בשנים שחונות אלו בשני הכיוונים הן מצפון לדרום והן מדרום לצפון. ברוב חודשי השנה צינור המוביל משמש להעברה צפונה של מים שרובם מהמתקן בחדרה וחלקם מקידוחים מקומיים. בחודשי הקיץ נעשית העברה של מי כינרת מסוננים דרומה כדי להשלים את הצריכה הנדרשת בעיקר למרחב הצפון. השימוש במערכת בהזרמה דו כיוונית זו יוצר אתגרים הנדסיים רבים מכיוון שהיא תוכננה ועבדה לאורך שנים להזרמה גרביטציונית לכיוון אחד בלבד. האתגרים כללו בין היתר, וויסות בזמן אמת של ספיקות ולחצים בצינור ק“מ. כמו כן יש צורך במתן מענה 86- ובאורך של כ 108“ המוביל בקוטר מיידי לתקלות, ניטור ובקרה רציפה על תמהיל המים המסופקים (מים מותפלים, מי קידוחים ומי כנרת מסוננים). הפעלת מערכת המוביל הארצי בקטע ספיר אשכול ,בספיקה נמוכה ותוך הפסקות שאיבה ממושכות מהכנרת, מעמידה בפני מקורות אתגרים תפעוליים ותחזוקתיים גדולים וחדשים. אלו כוללים נזקים לציוד השאיבה ולמערך ההולכה,איכות מי מאגרים וקשיים בתפעול מתקן הסינון הגדול בספיקות קטנות תוך שמירה קפדנית על איכות המים המסופקים. מערך השאיבה מהכנרת וההולכה : כותרת ביניים במוביל הארצי מטר) וזורמים 250 מי הכנרת נשאבים בתחנת ספיר (גובה הרמה של ק“מ למאגר צלמון. מאגר צלמון בנפח 17- באמצעות תעלה פתוחה כ מלמ“ק משמש כמאגר תפעולי לוויסות השאיבה בין תחנות ספיר 1- של כ מטר) לתעלה 110 וצלמון.מתחנת צלמון המים נשאבים (גובה הרמה ק“מ נוספים למאגרי אשכול. ספיקת יחידה 17- פתוחה נוספת וזורמים כ 4 מק“ש. בתחנת ספיר קיימות 24,500- בתחנות ספיר וצלמון היא כ יחידות שאיבה. ספיקת ההולכה המירבית 3 יחידות שאיבה, בתחנת צלמון צילום: אלבטרוס צילום: חץ הצפון