הנדסת מים

מגזין המים הישראלי הנדסת מים 18 מק“ש. תפעול השאיבה בתחנות מבוסס על 75,000- במערכת הפתוחה כ יחידות 3 תעו“ז (תעריף עומס וזמן הנחשב חסכוני יותר) ולכן לרוב מנוצלות שאיבה בו זמנית בתחנות ספיר וצלמון בשעות השפל. 1.5 במאגר אשכול, המים נקלטים תחילה במאגר השיקוע בנפח של מלמ“ק וממנו גולשים פני המים העליונים למאגר תפעולי בנפח מירבי של מלמ“ק. המים במערכת הפתוחה (ספיר-אשכול) הנם מי תהליך לפני 4.5 טיפול ואינם מסופקים בעת זרימתם. יחד עם זאת, מים אלו דורשים בקרה ומעקב על מנת לשמור על איכותם ולמנוע הרעה. בשתי התחנות, ספיר וצלמון, נעשית הכלרה של המים בזמן השאיבה על מנת להקטין את הזיהום הבקטריולוגי במים ולצמצם ולמנוע צימוח של אצות בתעלות. צימוח של אצות וצמחי מים בתעלות מואץ במיוחד בזמן שאיבה נמוכה ועם הפסקות ארוכות, כפי שקורה בתקופה האחרונה. אנשי חבל הירדן במקורות מקיימים מבצעי ניקוי אינטנסיביים במהלך ההפסקות הארוכות ומבצעים הכלרות נקודתיות בחלקים של התעלות שבהן מתרחש צימוח משמעותי. מי מאגר אשכול מנותבים למפעל הסינון הארצי. בעל יכולת סינון בטווח מק“ש ולאחריו נשאבים המים למאגר מים 7,500-75,000 ספיקות של אלמ“ק, ממנו מוזרמים למערכת הארצית. המים 130 מסוננים בנפח של המסוננים עוברים תהליך חיטוי באמצעות כלור וזאת כדי להבטיח את האיכות התברואתית שלהם, כנדרש עפ“י תקנות מי השתייה של משרד הבריאות. כלור המוסף למים מגיב עם חומרים אורגניים טבעיים הנמצאים ) אשר THM במי הכינרת ויוצרים תוצרי לוואי הנקראים טריהלומתנים ( מיקרוגרם 100- ריכוזם המרבי במי השתייה בברז הצרכן מוגבל בתקנות ל לליטר. הריכוז של טריהלומתנים גדל ככול שטמפרטורת המים עולה וככול שעולה זמן המגע של הכלור עם המים. מכאן, שבתקופת הקיץ, כאשר מי הכינרת נדרשים במערכת הארצית, עולה הצורך בבקרה הדוקה יותר של טריהלומתנים ובצמצום עלייתם. חבל הירדן ביחד עם מרחב הצפון במקורות נערכו מבעוד מועד לעמידה בתקנות, למרות העלייה בזמני השהייה של המים. חבל הירדן ביצע שדרוג במתקני ההכלרה ושילב את החומר כלור דיאוקסיד במערך החיטוי. חומר זה מגיב עם החומרים הטבעיים האורגניים שבמים לפני הכנסת הכלור וכך מואטת יצירת הטריהלומתנים במערכת ההולכה והאספקה. בהמשך, מתבצע מיהול מבוקר של המים במערכת האספקה עם מים מותפלים שבהם אין טריהלומתנים, בכדי להקטין את ריכוז מי המוצר מתחת לסף התקן. ע“י 24/7 חדר הפיקוח המרכזי של חבל הירדן המכונה “מפק“ח“ מאויש מפעיל מיומן ומנהל את המערכת ומבצע בקרה בזמן אמת באמצעות מערכות ניטור ובקרה המגיעים אליו מהשטח. בנוסף, פותחו לטובת ההזרמה צפונה במוביל כלי בקרה ואוטומציות, השולטות על מגופי הוויסות במערכת על מנת לשמור על לחצי עבודה תקינים. בהתאם לתוכניות האב לאזור הגליל המערבי ולמעלה הכנרת הנחתה רשות המים את מקורות לקדם בהליך מהיר תכנון מפורט לתגבור צפון הארץ באמצעות הולכת המים במערכת הארצית. חברת מקורות החלה לתכנן מתקני תגבור ההולכה מדרום לצפון במוביל הארצי, על מנת לחבר מפעלים מנותקים למערכת הארצית ולתגבר אספקה למפעלים קיימים בצפון הארץ. המערכת כוללת הקמת תחנות שאיבה לאורך המוביל הארצי בראש העין, מצר, ובעמק יזרעאל, והקמת בריכות תפעוליות במשמרות וברמות מנשה לצורך וויסות ושמירה על 2 ). עודפי המים מעבר לצריכה ייקלטו באתר אשכול במאגר 2 לחצים (איור המים המסוננים, ינותבו משם מזרחה וישמשו לאספקה לצרכני אגן ההיקוות מליון מ“ק בחודשי הקיץ). בנוסף ניתן יהיה באמצעות 60 של הכנרת (כ מליון 60 מערכת זו לבצע הזרמה ישירה לכנרת בחודשי החורף בהיקף של מ“ק נוספים. סיכום שנות הבצורת המתמשכות מהוות אתגר אמיתי לאספקת המים ושמירה על איכותם בעיקר בצפון הארץ. מפלס הכנרת ומליחות האגם המגיעים השנה לערכים קיצוניים, מחייבים היערכות חדשה של חברת מקורות בתפעול המוביל הארצי. מקורות מתכננת הוספת מתקנים חדשים על מנת להגדיל את גמישות המערכת ולאפשר הגדלת ההזרמה צפונה תוך השגת יעדי אספקת מים לצרכנים נוספים באגן ההיקוות של הכנרת. : תאור מבנה המערכת הארצית מהכנרת ועד ראש העין. 2 איור ניתן לראות כי השדרה המרכזית של המוביל שינתה פניה ועיקר פיתוח המערכת העתידי מתמקד בהקמת תחנות שאיבה ובריכות להולכת המים מדרום לצפון. מוביל המים הארצי שסיפק בעבר מי כנרת מצפון לדרום, עובד בשנים שחונות אלו בשני הכיוונים הן מצפון לדרום והן מדרום לצפון. ברוב חודשי השנה הוא מעביר צפונה מים שרובם ממתקן ההתפלה בחדרה וחלקם מקידוחים מקומיים. בחודשי הקיץ נעשית העברה של מי כינרת דרומה