הנדסת מים

מגזין המים הישראלי הנדסת מים 20 כמות גדולה של מי נגר שנוצרו בעקבות גשמים הולכת כל שנה לאיבוד בישראל וגורמת נזקי סחף לתשתית העירונית. שיטת הביופילטר לטיפול במים אלו שנוסתה בהצלחה בכמה מדינות בעולם, הוכנסה לאחרונה לשימוש גם בישראל ויכולה לסייע בניצול יעיל של מים אלו מאוכלוסיית 80% המגמה העולמית מצביעה על כך שעד אמצע המאה העולם תתקבץ בערים, ומציאות זו טומנת בחובה אתגרים לצד הזדמנויות לפיתוח עירוני רגיש מים. ישראל אשר משק המים שלה הפך לתלוי בהתפלה, מיישמת בהרחבה השבת שפכים לחקלאות, אך עדיין לא הפנימה את ההזדמנויות הכלכליות, החברתיות והנופיות שיש בהשבת מי נגר עירוני. בעת שיטפונות בערים בתקופת החורף, מי הנגר העירוני מסולקים במהירות ולעיתים תוך גרימת נזקי ארוזיה כבדים לנחלים העירוניים ובהם הסעת מגוון גדול של מזהמים לחופים ולים. בעקבות העיור המואץ וצמצום שטחי החלחול הטבעיים, צפויה ירידה משמעותית במילוי הטבעי של אקוויפר החוף. כשהגשם פוגש באספלט, בריצוף או בגגות, הוא סוחף עמו כל מה שנקרה בדרכו לכיוון הנחלים העירוניים והים ומזהם אותם במתכות כבדות, נוטריינטים כגון חנקן וזרחן, וטווח נרחב של חיידקים גורמי מחלות. בנוסף לכך, הערים בישראל גדלות בהתמדה והופכות צפופות יותר, חמות יותר ומזוהמות יותר. במקביל, בעקבות דישון יתר בעבר, אקוויפר החוף הפך למזוהם בחנקות באזורים מסוימים, דבר שהביא להשבתה של חלק משמעותי מהבארות לאורך החוף. מיליון מטרים מעוקבים 160- , למעלה מ 2050 על פי ההערכות, עד שנת של מי נגר שפירים ישתחררו לים מדי שנה מהערים בישראל. השבת מי נגר בקנה מידה רחב תאפשר תוספת של מקור מים חדש למשק המים העירוני, אשר יאפשר גמישות בתפעול משאבי המים על ידי גיוונם. את מי הנגר המטוהרים ניתן יהיה לנתב ישירות להחדרה לאקוויפרים מקומיים לשם העשרתם ושיפור איכותם. תועלת נוספת היא שיפור איכות החיים בערים בישראל באמצעות תועלות מיקרו-אקלימיות ותוספת מופע ירוק לנוף העירוני. לדוגמא: אי תנועה קיים מוגבה בדרך כלל ולכן בזמן שיטפון הוא מסלק ממנו את המים ולכן מהווה למעשה אלמנט פאסיבי, אי תנועה רגיש מים מסוג ביופילטר יהיה בהכרח מונמך מגובה הכביש ולכן יאפשר ניתוב מי הנגר אליו, הביופילטר יטהר את המים וידאג להחדיר את המים למי התהום או לשימושים אחרים. הביופליטר כאמצעי לניצול מי נגר כדי ליישם קציר והשבה של נגר בישראל, חיוני לבחון ולפתח טכנולוגיות מותאמות לתנאים ולצרכים המקומיים. פרויקט הביופילטר ההיברידי בכפר-סבא היה הראשון בסדרה של ארבעה מתקני חלוץ שהובילה הקרן הקיימת בשיתוף עם רשויות מקומיות נבחרות. מטרתם לבחון ולהדגים טכנולוגיות קציר וטיהור מי נגר עירוני, שתכליתן להשיב מים מטופלים לצורכי שימוש מגוונים (לא לשתייה באופן ישיר) ולהגן על מבנים ומובילי מים בערים בישראל. הפרויקט מתוכנן להדגים את הגישה של תכנון עירוני רגיש מים (תר״מ) בישראל, תוך הצגת תכלית של אופן ניהול מערכות מי נגר. מה שיביא לשיפור הנוחות במרחב העירוני וליצירת תשתיות ירוקות ואיכות חיים גבוהה. ביופילטרים לטיפול במי נגר ולהשבתם נחשבים לאחת הטכנולוגיות המבטיחות במסגרת מימוש עיר רגישת מים. יעילות הטכנולוגיה הוכחה באופן מובהק באוסטרליה ובסינגפור. ביופילטרים או בשמם הנפוץ ׳גינות גשם׳ , נבנים בדרך כלל בדרך כלל כתעלות או כאגנים המכילים מצעי סינון שנבחרו באופן הנדסי קפדני ובהם משולבים צמחים ייחודיים. מערכת צעדים ראשונים לקראת ערים רגישות מים בישראל ממטרד למשאב - פרויקט הביופילטר ההיברדי בשכונה הירוקה בכפר-סבא ד״ר ירון זינגר, מנהל המרכז לערים רגישות מים בישראל ביופילטרים לטיפול במי נגר ולהשבתם נחשבים לאחת הטכנולוגיות המבטיחות במסגרת מימוש עיר רגישת מים. יעילות הטכנולוגיה הוכחה באופן מובהק באוסטרליה ובסינגפור