הנדסת מים

מגזין המים הישראלי הנדסת מים 45 מחקר ארכיאולוגי שנערך בתל דן חושף כיצד התמודדו תושבי האזור בתקופות קדומות עם בצורת ממושכת באזור שבו המעיינות עם תפוקת המים הגדולה במזרח התיכון. הוא מלמד על הקשר ההדוק שיש בין יציבות כלכלית וחברתית והיכולת לקיים תשתית מתאימה לניהול משאבי המים, קשר שהוא בעל חשיבות קיומית גם בימינו הארכיאולוגיה בשירות חקר שינויי אקלים הרבה דיו נשפך בנושא התחממות כדור הארץ בשנים האחרונות וחוקרי אקלים כמעט תמימי דעים שהנתונים מצביעים על מגמת התחממות ושינוים בדפוסי מזג האוויר. במקביל ומעט מתחת למכ“ם, חוקרי מדעי הסביבה וארכיאולוגים עוסקים בשאלה האם, מתי וכיצד התרחשו שינוים אקלימים בתולדות האנושות? אנחנו יודעים כבר למעלה מאתיים שנה על מיליון 2.6- ) מלפני כ Pleistocene ארבע תקופות הקרח בעידן הפליסטוקן ( שנה. היום אנו נמצאים במה שמכונה תקופה שבין 11,000- שנה ועד לפני כ .) interglacial period תקופות קרח ( )Holocene( בעשורים האחרונים מתמקד המחקר בתקופת ההולקן שנה ונמשכת עד היום. הרעיון הוא להבחין בשינוי 11,000 שהתחילה לפני אקלים מערכתיים באזורים מוגדרים, בפרקי זמן קצרים יותר. המזרח התיכון והאגן המזרחי של הים התיכון הם אזורים שזכו לתשומת לב רבה שנה ובגלל ההשלכות עבור 150 בשל היקף המחקר הארכיאולוגי מזה המזרח התיכון המודרני. ישנן עדויות לתקופות בצורת במקורות הכתובים של שלושת אלפים השנים האחרונות. אולם עדויות אלה הן בדרך כלל קצרות, נטולות פרטים מדויקים, ולפעמים קשות לאימות. כשהתעודות והראיות הארכיאולוגיות מעידות על קריסה במערך היישובי בתקופות שונות, חלק מהחוקרים שערו ששינויי אקלים הכוללים בצורות ממושכות, הם ההסבר לתופעה. מערכות השקיה כמו אלה שהיו באזור תל דן דורשות תחזוקה מתמדת. אם התחזוקה לא מתבצעת כראוי המערכת מתחילה להתפורר. ביצות מקומיות נוצרות והמלריה חוזרת לסביבה הקרובה המחבר הוא מנהל המכון לארכיאולוגיה ע“ש נלסון גליק של ההיברו יוניון קולג' בירושלים