הנדסת מים

מגזין המים הישראלי הנדסת מים 47 ביצע משלחת מטעם אוניברסיטת פול סבטייר שבטולוז, המרכז 2016- ב ) אוניברסיטת פרנש-קומטה, בסנסון, CNRS למחקר הלאומי הצרפתי (ה- אוניברסיטת איקס-מרסיי, וההיברו יוניון קולג' שבירושלים, קידוח במטע אבוקדו ליד תל דן, בצפון עמק החולה. הגלעין שנקדח הניב מידע רב אודות הסביבה הקדמונית לאורך אלפי שנה. בדרך כלל קידוחים כאלה נעשים באדמת ביצה (בעמק החולה למשל) או באגם או בשפת אגם (בים המלח או בכנרת). הקידוח בתל דן חדר אל תוך מניפת הסחף של נחל שיאון. במניפה זו הסחופת נחשפת לאוויר וחומר אורגני לא משתמר היטב, אם בכלל. אולם בגלעין, אבקנים ושרידים אורגניים השתמרו היטב, עובדה המאפשרת שחזור הסביבה הקרובה של התל עם התייחסות לשכבות הארכיאולוגיות של הישוב הקדום. תחזוקת המים התדרדרה והמלריה חזרה הגלעין מתל דן מראה שבתקופות לחות הייתה זרימה בנחל שיאון קרוב למרגלות התל ובתקופת היובש היו ביצות מסביב לישוב. הארכיאולוגיה מספרת סיפור מקביל: בתקופות היובש הישוב הופך להיות דל וקטן ובתקופת הלחות הוא צפוף יותר ועשיר יותר, עם עדויות רבות לחקלאות ומסחר משגשגים. על פני הדברים זה לא מפתיע. אבל המעיין של תל דן מיליון מ“ק בשנה); מעיינות 240- הוא השופע ביותר במזרח התיכון (כ הדן נובעים גם בתקופות שחונות. הזרימה מצטמצמת, כפי שאנו חווים בימים אלה, אך מעולם לא נפסקת לגמרי, עד כמה שידוע עד היום. אם קיימת אספקת מים כל השנה, אפילו בתקופה שחונה ממושכת, מדוע הצטמק הישוב? הסיבה העיקרית הייתה ככל הנראה המלריה. כשהנחלים זורמים וכשתושבי האזור מנתבים את המים לתעלות השקיה ותעלות ניקוז אין ביצות בסביבות תל דן. קשה מאד לאתר תעלות עתיקות כאלה בנוף של א“י ובנוף עמק החולה בפרט. אנחנו משערים שהייתה מערכת השקיה כזאת בימי קדם משום שהיו כאלה באזורים השכנים, בסוריה ובמצרים. מערכות כאלה, צנועות אמנם, תועדו בעמק החולה מהתקופה העות'מנית. סביר להניח שהיו כאלה גם בתקופות קדומות יותר. כשהייתה מערכת השקיה וניקוז מפותחת ביצות החולה היו רחוקות דיין כדי להרחיק גם את יתוש האנופלס. אבל מערכות השקיה דורשותתחזוקה מתמדת ואם התחזוקה לא מתבצעת כראוי המערכת מתחילה להתפורר. ביצות מקומיות נוצרות והמלריה חוזרת תל דן גרף משולב לפני הספירה 800 תל דן חומת העיר מתק הברזל נחל דן