הנדסת מים

מגזין המים הישראלי הנדסת מים 17 (בעיקר זריעה על צלחות פטרי) המבוצעות בתדירות המוכתבת על פי התקנות. 48 עד 24 בשיטות המקובלות כיום, תוצאות הבדיקות הבקטריאליות מתקבלות שעות לאחר הדיגום. בשל הסיכון הכרוך באירוע זיהום מים, חברת מקורות בוחנת ומטמיעה בשנים האחרונות מכשור רציף ומקוון לניטור זיהומים בקטריאליים. ניטור רציף בשיטות אלו ישפר את הבקרה על איכות המים המסופקים, ויקטין את הסיכון להתפשטות זיהום ואת הסיכונים הכרוכים בכך לאוכלוסיה. זיהוי מהיר של זיהום מיקרוביאלי ושל היווצרות אילוח ביולוגי (ביופילם) נדרש גם לפתרון בעיות תפעוליות במתקני טיפול ובמפעלי התפלה. טכנולוגיות ניטור מיקרוביאלי מהיר במים מתבססות על טכניקות ביוכימיות, פיסיקוכימיות ועוד. במקורות נבחנו בשנים האחרונות שיטות ביוכימיות מהירות ומדידת ATP (Adenosine Triphophate הכוללות בדיקות אנזימתיות, בדיקות ( . PCR (Polymerase Chain Reaction מיקרוביאלי בטכנולוגיית ( DNA , אשר מודד סיגנל Colifast ALARM עבודות הפיתוח כללו ניסויים במכשיר ה- פלואורסצנטי הנוצר כתוצאה מתגובה אנזימטית של חיידקים קוליפורמים כלליים או לחומר המוכנסמראש למצע המזון במכשיר הבדיקה. E. coli של חיידקי מעייםמהמין הוטמע בהצלחה בתחנת ניטור Colifast ALARM בעקבות הניסויים המוצלחים ה- מקוונת בשדרה המרכזיתשל המוביל הארצי. טכנולוגיה אחרתשהוטמעה הינה שיטה , כמדד לריכוז החיידקים הויאבילים (בעלי כושר חיות) בדוגמת ATP למדידת ריכוז לבדיקה כמותית של Luminultra מים. השיטה מיושמת בעזרת ערכה של חברת הביומאסה החיידקית בשלביםשוניםשל טיפול במפעלי ההתפלה. טכנולוגיות נוספות PCR שהוטמעו במקורות הינן שיטות גילוי וזיהוי מיקרואורגניזמים פתוגניים בעזרת לזיהוי מקור זיהום צואתי במים. MST (Microbial Source Tracking וכן שיטת ( מקורותמתחילה בימים אלו בביצוע בחינהשל שתי מערכותמקוונות חדשניות לניטור של חברת AquaBio האוסטרית ו- VWM של חברות Coliminder קוליפורמים, הספרדית. מטרת המחקר היא בחינת התאמתםשל שני המכשירים לשימוש Adasa במערך הניטור הרציף של איכות המים במערכת האספקה הארצית ניתוב מים במוביל ארצי חטיבת הנדסה, אגף תכנון אסטרטגי, תהל, ישראל | דינה מיידלמן חטיבת הנדסה, אגף תכנון אסטרטגי, תהל, ישראל | ' נתי ליזרוביץ חטיבת הנדסה, אגף תכנון אסטרטגי, תהל, ישראל | ירון גפן , מקורות, ישראל WATECH | עמי שורק חבל ירדן, מקורות, ישראל | דוד ספיר . הפחתת כמות המים במעלה כינרת היא תהליך שעלול להימשך בשנים 1 הקרובות בעוצמות משתנות. על מנת לספק את צריכת המים בצפון הארץ, עם פחיתת הכמויות המסופקות מהכינרת אל המוביל הארצי דרומה, מופעלת תחנת חדרה של מים מותפלים (מתקן התפלה בחדרה) דרך המוביל הארצי צפונה. תחנת חדרה פועלת במגבלות לחץ העבודה המותר בצינורות המוביל הארצי. בשל מגבלות אלה, תפוקת תחנת חדרה בהפעלתה מול מאגר המים המסוננים באשכול היא קטנה ביחס לתפוקה המתוכננת להפעלה למורד מגוף חוצץ מצר. בעת תקלה, במתקן התפלה / תחנת חדרה, מצמצמת “מקורות“ מרחב 7,000 צפון את האספקה לצרכנים. תפוקה זמינה של מתקן הסינון עומדת על ימים. 4 מק“ש. משך חידוש ההפקה עומד על . מטרת העבודה, שהוזמנה ע“י “מקורות“, הוא יצירת כלי תפעולי, אשר ינצל את 2 כושר ההולכה של המוביל הארצי ויאפשר לנייד עודפי מים מותפלים ומי קידוחים ממרכז הארץ צפונה באמצעות קו המוביל הקיים, תוך שמירה על לחצי עבודה מותרים ע“י מתקנים נלווים המוצעים (תחנות שאיבה, בריכות). . כחלק מהעבודה נבדקו חלופות למתקנים המוצעים לאורך המוביל הארצי ותרחישים 3 בנושא הקמת מתקני התפלת מי ים בתפוקות ושלבים שונים בצפון הארץ. . תוצאות העבודה מצביעות על הצורך בהקמת שתי בריכות לאורך המוביל 4 מ“ק כ“א לפחות ושלוש תחנות שאיבה בתפוקות של 50,000 הארצי בנפח מק“ש. הפתרון המוצע יאפשר תוספת אספקת 30,000 - 20,000 סדר גודל מים לגליל המערבי ולמפעלים אחרים בצפון בהתאם לתחזיות הצריכה שלהם מלמ“ק/שנה 120- , העברת כמות מים שנתית של כ 2050- ו 2030 לשנים צפונה לאתר אשכול, וזאת ע“י שינוי אופן פעולתו המקורי של המוביל הארצי. שיקום מי תהום בשיטת - השפעת Pulsed Air Sparging משך הפולס על יעילות השיקום הנדסה, אוניברסיטת | , אמיר פסטר ASAF BEN NERIAH תל אביב, ישראל בישראל מאות אתרים בהם אותרו מזהמים נדיפים במי התהום. אחת השיטות המקובלות לשיקום מי תהום היא הזרקה של אויר דחוס לתווך הרווי אל מתחת . האוויר שיוצא מבאר ההזרקה Air Sparging לפלומת הזיהום, שיטה הידועה בשם זורם בקרקע בצורה של נתיבי אוויר מרובים. הגדלת שטח המגע בין האוויר למים מאיצה אתתהליך נידוף המזהמיםמהפאזה המומסת לפאזה הגזית. לאחר שהתנדפו, המזהמים נעים עם זרם האוויר לתווך הלא רווי, שם הם נלכדים על ידי מערכות ייעודיות .) Soil Vapor Extraction ללכידת גזי קרקע (לדוגמא- ,) steady-state לאחר זמן פעולה ממושך, תהליך השיקום מגיע למצב מתמיד ( ותנועת מי התהום בסביבת באר ההזרקה נמוכה- עד כדי היעדר תנועה של מי התהום ביחס לנתיבי האוויר. בעוד שריכוז המזהמים במים שסמוכים לנתיבי האוויר יורד בפרק זמן קצר, במרחק גדול יותר מנתיבי האוויר, ריכוז המזהמים נותר כמעט ללא שינוי. היעדר ערבוב מספק של מי התהום גורם לירידה ביעילות השיקום- ירידה שתועדה בתצפיות ובמחקרים. אחת הדרכים למזער את מגמת הירידה ביעילות היא להפעיל את המערכת במצב , שבו הדלקה וכיבוי של מערכת הזרקת האוויר מתרחשים לסירוגין. הפעלה Pulsed וכיבוי של הזרקת האוויר גורמים לתנועה מחזורית של המים החוצה ופנימה ביחס לבאר ההזרקה. על ידי כך מיושם ערבוב מחזורי של המים בקרבת הבאר. למרות על תהליך השיקום, לא קיימת בספרות Pulse ההשפעה הרבה שיש למשך ה- התייחסות מספקת לנושא. שונים Pulse כדי לבחון את השפעת התדירות על יעילות השיקום, נבחרו שלושה זמני ועבורם בוצעו ניסויי מעבדה בקולונת חול המדמה אקוויפר. הניסויים איפשרו לכמת את יעילות השיקום בתדירויות ההזרקה השונות. תוצאות מניסויי המעבדה שימשו ). המודל הנומרי אפשר למצוא T2VOC TOUGH2 כבסיס לבניית מודל נומרי ( את משך הפולס האופטימלי שיביא ליעילות שיקום מקסימלית. פותחה מתודולוגיה להערכת משך הפולס האופטימלי בהסתמך על מדידות מקדימות (לדוגמא במסגרת מבחן פיילוט) של תגובת לחץ המים בקרבת הבאר לתחילת הזרקת האוויר. - מערכת חדשנית iShed לניטור אגני היקוות ונהרות , מקורות, ישראל WATECH | סיון בלייך חבל הירדן, מקורות, ישראל | תהילה אשרי חבל הירדן, מקורות, ישראל | מאיר רום חבל הירדן, מקורות, ישראל | דיאגו ברגר חבל הירדן, מקורות, ישראל | אלדד דוד חבל הירדן, מקורות, ישראל | גלי נדיר , ישראל IOSIGHT, IOSIGHT | נתן זוטא נחלי אגן ההיקוות של הכנרת, מסיעים חומרים ממקורות טבעיים וממקורות אנתרופוגניים (זיהום מעשי יד אדם). לכמויות של חומרים אלו וליחסים ביניהם יש השפעה מכרעת על הכימיה, הביולוגיה והאקולוגיה של הכנרת, ועל איכות המים